לפני 11 שנים. 26 בספטמבר 2013 בשעה 19:44
יקיצה מאוחרת, מביטה בך בשקט, עיינים אוהבות.
״בואי נמשיך את השקט, את יפה כך.״ אתה קובע. ״כה רגועה ונעימה, היום תתרגלי תענית דיבור״.
אני מחייכת בהסכמה.
בשקט אני שומעת אותך מקשיב לי. כל צעד, כל מחשבה מהדהדת בבית.
אוהבת אותך, בשקט.