לפני 9 שנים. 27 ביוני 2015 בשעה 17:01
טובלת את העט בקסת דמעות,
טיפה ועוד טיפה חוברות לאות.
משפטים ניקווים כשלוליות בקיץ חם,
סימני פיסוק מצטבעים בדם.
לא תם, לא נשלם,
שיר חייו של אדם.
עוד רבות הדמעות בנהר החיים,
והשמש תשלח קרניה ותפיג המכאובים.
והקסת תטבול בנהרות של שמחה,
יום של רגש הוא יום של הצלחה.
