המוזה שלי

עצרי והקשיבי ילדה,

קולך ממעמקי הבטן בוקע. 

סמכי עליו ילדה,

הרי דבר או שניים הוא יודע. 

עצרי והסכיתי כעת,

קולך הוא קולה של האמת. 

הרי בתוכך נולד,

אל תתעלמי, אל תניחי בצד!

הוא זועק שוועתך החוששת לבקוע,

את פחדיך שאינם מוצאים מרגוע. 

שקט ילדה,

עת להאזין,

בקולך הפנימי,

שובי להאמין. 

הוא האור המנחה צעדייך,

הוא השריון המגן עליך. 

עצרי והקשיבי אישה,

התרפקי על עוצמת התחושה. 

תני לצלילייך להוביל את ליבך,

קולך נועד ראשית, עבורך.