לפני 9 שנים. 2 באוקטובר 2015 בשעה 7:34
יש משהו באהבה שתופס אותך תמיד עם המכנסיים למטה.
כמו גל שמתנפץ אל חוף לא ידוע וטורף את כל הקלפים בדרכו.
הוא בועט אותך פנימה ללא הכנה ומקלף ממך את שכבות הפחד והחומות שכה הטבת לבנות, כמו היית ארכיטקט מחונן.
יש משהו באהבה שמטיס אותך כמו מטוס עם מנוע הניזון מאנרגיית חיים.
מגביר את מעופו וחותך את השמיים בקווים צבעוניים של עונג.
יש משהו בזכות לאהוב ולהיות נאהב שמעניק לך את הכוח והרצון להיות בטוב בכל רגע מחדש.
להתעטף בנוכחות האדם לצידך ולהוות עבורו משענת ומקום מרגוע.
יש משהו בך שלקח אותי לסיור באותם חופים,
פיזר אותי בכל אותם נופים ואסף אותי אל בן זרועותיו ועירסל עד שהנחתי את ראשי על כתפיו וחייכתי בעיינים קורנות מאושר.
תודה על הזכות להיות כך איתך.
תודה על הרגע בו נבחרתי אני לך.
תודה על הזכות לבחור שוב ושוב,
בך.
