לפני 7 שנים. 25 בינואר 2017 בשעה 17:22
מקבלת טלפון ממספר לא מוכר, מסתבר שבעוונתי הרבים, נרשמתי לרשימת תפוצה של נשים למען שלום וכעת הגיע זמן פדיון הצ'ק ואני מוזמנת לחוג בית המתקיים אי שם במרכז תל אביב.
יש משהו מאד מחייב בהשתייכות לארגון כזה, הקונוטציה הראשונה שעולה בראשי, היא נשים נטולת חזיה עם חתימת שפמפם דקיקה הזועקות בכיכר העיר.
ואני?
מי אני בתוך כל המאבק הפוליטי ארוך השנים הזה?
סתם אישה פשוטה הבוחרת את חבריה לפי ליבם ולא על פי ציבעם ושיוכם הלאומי.
זכיתי לקשת רחבה של דמויות ממגזרים שונים המלוות את מסעי ועדיין בתוך עמי אני חיה, מדינה פצועה, שסועה ולמודת קרבות.
אני בוחרת לאהוב במקום למחות ולכעוס על מי מהצדדים על התנהלותם.
שלום אמיתי שוכן בתוכי.