לפני 7 שנים. 15 באפריל 2017 בשעה 20:55
בוחשת מילים בקערת הפתעות,
שוטפת טובות, בוררת את הרעות.
מרכיבה מהן את סיפור היותי,
כל רגע הופך מרכיב משמעותי.
מוסיפה קורט תקווה לעתיד,
קמצוץ אופטימיות עוזר תמיד!
כעת נוטלת כף עץ ומערבלת,
לא מביטה לאחור, לא מתאבלת.
בליל טעמים וריחות מופלאים,
נזיד עשיר הוא, נזיד החיים.