כשהמהות מתפספסת בניחוח וניל.
אתמול במוזה פונה אלי בחורה, נאה יש לאמר ומבקשת בשקט שאעזור לה למצוא לה:
דום.
מיד הצעתי לה לפרסם דרך הקבוצות שלי ובודאי חזותה המצודדת תעורר כמה דומים פוטנציאלים.
לא! היא קובעת נחרצות.
אני רוצה דום לעכשיו!
דום לעכשיו? אני שואלת במבט חושד,
כלומר רק הלילה ?
אם יהיה סבבה אולי יקרה שוב, לא יודעת.
היא עונה לי בפשטות.
אוקיי....ויש כאן מישהו שנראה לך מעניין?
אממממ...אולי הוא.
היא מצביעה על אחד מיושבי המאנצ'.
אני מנערת את הביקורתיות ומתווכת ביניהם.
אולי רק לי הבקשה נשמעת הזויה?
אולי להם זה יהיה נפלא?
אני ודאי לא מונעת אהבה, גם אם היא לרגע.
בסופו של דבר ולאחר שיחה של שלוש דקות בצד,
חוזר הדום המיועד ומספר שדחה את בקשתה.
חובה לציין שהגברת עיקמה פרצוף, סיננה שטות וטפחה לו על הכתף.
כמו אומרת , חביבי הפסדת!
מצידי אני מאד מעריכה את תגובתו.
בדסמ לא נועד לספק חרמנות ללילה,
כך לפחות לתפיסתי.
בדסמ הוא כמו סולמות וחבלים,
כמו פרוייקט העצמה,
כמו צמיחה בהמון אחריות ואהבה.
מפתיע שאנחנו נחשבים סוטים,
מול עולם של זיונים בשירותים.
אשמח לשמוע תגובות.
