סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 12 שנים. 7 בספטמבר 2012 בשעה 17:05

אני לבד הערב. הרבה זמן לא היה לי ערב כזה.
אני מרגישה חופשייה ומאושרת. עצובה ואומללה.
אני צריכה להיות לבד. כל אחד צריך להיות קצת לבד.
צריכה ספייס. הוא לא נותן לי הרבה.
וזה מחמיא אבל אני לא אישה כזו. אני לא יכולה יותר מדי ביחד.
אני משתדלת אותו הרבה להתרחק קצת.
אני לבד הערב.
אני יכולה לעשות מה שבא לי.
וכן. בא לי מאוד ערב מלא בתשוקה מטורפת. בא לי מאוד.
אבל אני לא אעשה את זה.
מה שאני כן אעשה זה להשתכר.
אני הולכת להשתכר הערב כמו שצריך.
להטביע את יגוני או יותר נכון להתחרמן ולענג את עצמי בכאב ואחר כך לפרוק הכל.
עינגתי את עצמי לפני כדי שלא אהיה מטורפת מתאוות בשר.
ברור שזה רק מחרמן אותי יותר.
בגלל זה אשתה הרבה היום 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י