סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 12 שנים. 24 בספטמבר 2012 בשעה 6:36

אני משתדלת לא לתת ללילה לזלוג ליום.
היום לא הצלחתי.
היום התחיל ותחושה אפלה אופפת אותי.
אתמול לא הצלחתי להירדם מרוב המחשבות.
הן מלוות אותי עכשיו.
אני פועלת על אוטומט. מהרגע שיצאתי החוצה, אני רוצה לחזור למיטה ולשקוע בשינה נטולת מחשבות.
שינה שבדרך כלל באה לי רק ביום.
רוצה כמה שעות מנוחה מעצמי.
 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י