הייתי בפאב לפני שבוע. הייתי איתו ועם החברים שלו. כולם ישבו וצחקו
ואני בהיתי לי באוויר. שקועה במחשבות
פתאום הרגשתי שמישהו מסתכל עליי וסובבתי את הראש.
העיניים שלי פגשו בעיניים שלו.
בחור חמוד. הוא היה נראה טוב והעיניים שלו...
הוא הסתכל עליי במבט חודר ועמוק. ישר לתוך העיניים שלי
הרגשתי שהוא מסתכל ישר לתוך הנשמה שלי ושהוא רואה אותי כמו שאני באמת.
במבט שלו הייתה תשוקה והייתה הבנה. הוא רצה אותי.
רציתי להתעופף ממקומי. לקום בלי שאף אחד שם לב וללכת אליו.
לשקוע בעיניו החומות ירוקות.
אבל הלב הכביד עליי ודקרתי אותו בעיניים שלי וסובבתי את הראש.
הרחקתי אותו שלא יתקרב אליי. הרחקתי אותו במבטי. זה היה מבט מגעיל.
הכאבתי לו וכואב לי על זה. אני עדיין נזכרת בעיניו
אם רק הייתי קמה ואומרת לו
אז לא הייתי כועסת על עצמי כל כך
אבל אני לא סומכת על עצמי. אני במצב שביר ומשתוקקת למגע ולזיון טוב
הוא היה נראה מבטיח
ואני שומרת על עצמי בקפדנות
פחדתי להמשיך לשקוע בעיניו אז סובבתי את הראש
איזה מגעילה אני
הרגעתי קצת את היצרים
אף אחד בשולחן לא שם לב לסערת הרגשות שלי
אף אחד לא שם לב שקרה משהו
והלכתי אחר כך לשירותים
קיוויתי שאראה אותו ועיניי חיפשו את עיניו
שאוכל להתנצל. ככה תירצתי לעצמי את החיפוש שלי אחריו.
מי יודע מה היה קורה אם הייתי רואה אותו
אני יודעת שרציתי להתנפל עליו ואולי הייתי עושה את זה
אבל לא ראיתי אותו
זרקתי לחבר שעשיתי את זה והוא אמר שזה בסדר להיות מאנייק לפעמים
אבל אני שונאת להיות כזו
ברור שיצא לי. אני לא תמימה אבל אני באמת שונאת את זה.
הייתי מאנייקית לבחור פעם. ממש מאנייקית כי רציתי לפגוע בו על אלה שפגעו בי
זה היה ישר אחרי שלושה בחורים שפגעו בי אחד אחרי השני
ועד היום לא סלחתי לעצמי
אני מתנצלת שדקרתי אותך בעיניים שלי
בחור בעל עיניים חומות ירוקות
אבל אני גם ככה נזק
עדיף מישהי פחות מתוסבכת בתוך עצמה
שתהיה לך שנה טובה
לפני 12 שנים. 24 בספטמבר 2012 בשעה 19:25