יומני מרלין

לפעמים אני מסתכלת עליו ומבינה למה אני איתו.
מסתכלת עליו ואוהבת אותו. מעריכה את הרגעים שאנחנו יחד.
וכיף לי איתו.
לפעמים אני מסתכלת ולא יודעת איך נכנסתי למערכת היחסים הזו.
איך התהפכתי ככה על עצמי
זה היה הוא
הוא עבד קשה. מאוד קשה.
יצאתי איתו כי הייתי בתקופה שהתחשק לי לצאת עם כל מי שהתחיל איתי.
רציתי לשנות את התבנית שלי ולנסות חוויות חדשות.
והוא היה כל כך שונה מהבחורים שיצאתי איתם.
כן. הוא חנון.
בפעם הראשונה שהוא ראה אותי ראו על העיניים שלו שהוא ממש נדלק עליי.
אבל הוא לא התחיל איתי.
אחר כך הוא הציע ואני התלבטתי אבל החלטתי ללכת על זה.
ויצאנו. והיה כיף.
דיברנו הרבה. זה לא קרה לי הרבה זמן.
ואז.. הוא קם להשתין. שתה הרבה בירה.
הסתכלתי עליו הולך. איזה תחת. וואו. רק רציתי לצבוט.
ופתאום הרגשתי בלב שלי משהו.
התעלמתי מזה.
הוא החזיר אותי הבייתה. ישבנו באוטו והתחלתי לנשק אותו.
אפשר לומר שהפתעתי אותו ושהבכתי אותו.
ניסיתי לפתות אותו והוא דחה אותי. אמר שזה מוקדם מדי.
זה עיצבן אותי.
ברור שזה רק הדליק אותי יותר. בחורה או לא בחורה?