סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 12 שנים. 2 באוקטובר 2012 בשעה 12:49

והיום אני קורעת את עצמי בעבודה וזה בדיוק מה שאני צריכה.
לעבוד ולא לעצור.
כשאני עוצרת העייפות מתפשטת בגופי והריקנות שבלבי יוצאת החוצה.
אני אוהבת את העבודה שלי וזו נקודת אור גדולה בחיים שלי.
אני עובדת בערבי חג ובכל חול המועד. מתי שרק אפשר.
פעם הייתי מתבאסת מזה שאין לי חופש ושאני צריכה לעבוד
אבל עכשיו זו מתנה. השנה חגי תשרי עשו עמי חסד.
הם חיבקו אותי אליהם. יומיים עבודה ויומיים חופש - חג או שבת
אני בטח לא היחידה שמרוצה ממה שקרה השנה אבל זה פשוט נהדר
 החגים לקחו ממני את זמן המחשבות שלי ואני מוותרת על הזמן הזה השנה בשמחה.
ופתאום הגיע הסתיו וטיפטף בהפתעה. בחג הנהדר סוכות. החג שמביא את הסתיו.
אמנם היום חם אבל הרגשתי טיפות השבוע
החורף מתקרב אליי ויש תקווה רחוקה
כבר שכחתי שהוא צריך להגיע
הוא לוחש לי בלילה באוזניים באוויר המתקרר, ברוח
שהגשם והקור בדרך אליי
והם יגיעו
אני רק צריכה להחזיק מעמד
ואני מנסה ואני נלחמת כל בוקר וכל לילה בתחושות
מכריחה את עצמי לקום ומכריחה את עצמי לישון


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י