סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 12 שנים. 2 באוקטובר 2012 בשעה 21:59

היקי. אני אוהבת לעשות. אני אוהבת שעושים לי.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שאכלו אותי ככה
בצוואר.
זה היה כל כך נעים.
הנשיכות. המציצות.
אוהבת לנשוך חזק
את הגוף

פעם מישהו אמר לי
״אולי תנשקי במקום לנשוך?״
ואני בכלל לא שמתי לב שנשכתי
כי נהנתי מזה כל כך
ואז נשכתי אותו שוב
ובאמצע נזכרתי והפסקתי ונישקתי
חצי נשיכה - חצי נשיקה

אוהבת שנושכים אותי חזק
בעיקר בצוואר
הצוואר שלי הוא אחד המקומות הרגישים בגוף שלי.
אני כל כך מתגרה רק מהנגיעה בצוואר
רק מהנגיעה והשאר זה תענוג צרוף

היקי בחזה
כשהייתי בצבא יצאתי עם בחור שעשה לי היקי בחזה
הוא נשך אותי חזק חזק וירד לי דם
נותר סימן כחול סגול שבועות
הסתכלתי על ההיקי שהמדים הסתירו וזה היה כל כך מדליק
כל פעם מחדש
חברות שלי הזדעזעו
מהדם שירד. מהסימן הכחול שנותר למזכרת
אבל אני אהבתי את הכאב
הכאב שהזכיר לי את תאוות הבשר
הכאב הנעים הזה

הייתי רטובה כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה
ועכשיו
אני עוד יותר

GIJOE​(נשלט) - מדהים....התחלתי עם זיקפה לקרוא את הפוסט הזה ועכשיו עוד יותר....
לפני 12 שנים
דור 2​(אחר) - כן מרלין. ניכנס לך לראש. ואת לא יוצאת לי מהראש. וזה רק בגלל שאת מיטיבה לתאר ולכתוב.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י