סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 12 שנים. 30 באוקטובר 2012 בשעה 0:29

אז לא כתבתי עשרה ימים
הבלוג הפך דיכאוני מדי
התחלתי לכתוב על תשוקה לסקס, למגע,
למשחקי כוח, למשחקי שליטה
התחלתי לכתוב כדי להירגע
אבל אני מוצאת את עצמי כותבת על הרבה מעבר
על הייאוש, על כאב הלב, על המקום השחור שבו אני נמצאת
וחוזרת על עצמי שוב ושוב
וחושבת לעצמי שהפכתי למתישה ומעייפת ולא מרגשת

אני לא נרדמת. ניסיתי את כל השיטות שלי.
כלום לא עבד
אז אני כותבת
אולי זה הפתרון הפעם
אבל אין לי מושג מה לכתוב




להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י