סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 16 בינואר 2013 בשעה 18:32

אז נכון לרגע זה
אני מחליטה לא לפגוע בו
ולהישאר אבודה
ולהמשיך להילחם במצב הנפשי שלי
ולנסות חזק יותר לעבוד על עצמי במערכת היחסים
ובסתר לבי לקוות שסוף סוף יהיה לו שכל לעזוב אותי
כי אני לא מסוגלת לעשות את זה
שיבין שאני לא בשבילו. לפעמים אהבה זה פשוט לא מספיק
לא משנה כמה היא גדולה
הוא בחור מדהים והוא צריך מישהי שרוצה את מה שהוא רוצה בחיים
ולא אותי
כי אף פעם לא התאמתי למערכת יחסים
והוא איש של מערכות יחסים
אפשר לספור על כף יד אחת כמה סטוצים היו לו
ואולי גם כף יד אחת זה יותר מדי

והמחשבה.
שהוא יחליט ולא אני
המחשבה הזו היא בריחה
אני יודעת את זה
וזה לא יקרה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י