עכשיו כשאני כותבת אני לא יודעת מה קורה איתי
זה לא שאני מופתעת כי ידעתי שזה יקרה אבל קיוויתי שאהיה יותר סגורה על עצמי כשזה יבוא
עמדתי ביום אביב נעים והשמים היו בהירים אבל ראיתי את הסערה באופק
את השמים קודרים שיגיעו אלי
והם הגיעו
ונותרתי ככה אבודה מבולבלת חסרת אונים חסרת מושג מה אני הולכת לעשות
ואני צריכה להחליט
ההחלטה באוויר הרבה זמן והנה הפכה נוכחת ודומיננטית בחיי
ויתרתי על דבר גדול ומשמעותי באישיות שלי למענו
ואולי אעשה את זה שוב
והפעם אין דרך חזרה
התקרבתי בזמן האחרון לבנות בגילי שרק מחפשות זוגיות ולהקים משפחה בישראל
שתי בנות יפות מוצלחות שזה החלום שלהן ושזה מה שהן רוצות בחיים
וחשבתי איזה עולם מוזר ואיך הגורל צוחק עליי
איך אני שיש לי זוגיות מתחבטת ביני לעצמי כן או לא
ואם לא הייתי אוהבת אותו כל כך זה היה אחרת
ואיך אני רוצה את החיים איתו ואיך אני רוצה את החיים בלעדיו
ונקרעת בין החיים שיש לי ושיכולים להיות לי איתו ולבד
ולא כתבתי הרבה זמן כי מצאתי שאני חוזרת על עצמי וחשבתי שאני כבר משעממת בבלוג בהתלבטויות הבלתי נגמרות האלה ושאין לי מה להביא כאן במיניות כי הסערה שבתוכי לא ברורה ובלתי מתממשת ושאני כבויה כי אולי אני מדמיינת יותר מדי ואולי הכל קיים בראש שלי ושום דבר בעצם לא אמיתי ולא מציאותי ושהפנטזיות האלה איתו לא יתממשו כי ככה הוא והוא לא ישתנה ושנגזר אליי לחכות כמעט כל לילה שיירדם כדי שאוכל להביא לעצמי את האורגזמה המיוחלת ולפעמים אני מצליחה גם במהלך היום אבל זה בדרך כלל נעשה בחטף ובשקט ולא באנחות ובגניחות שצועקות וצווחות וצורחות בי בפנים ואני רוצה וצריכה להיות שפחה ולהיות מלכה לדרוך בנעלי עקב ולנשוך חזק ושיצליפו ויקשרו אותי ואני רוצה שיזיינו אותי ויבעלו אותי ושהגוף יתחנן לאורגזמה לסיפוק אבל תחינה שונה מעכשיו תחינה ממישהו שיעכב את האורגזמה בכוונה לא כמו שהאורזמה מתעכבת מחוסר סיפוק ואין לי את זה ומה שיש לי זה בנזוג אוהב ומזל שככה אוהבים אותי ורוצים אותי ומזל שככה אני קשורה אליו והוא אליי ואני לא לוקחת את זה כמובן מאליו כי זה לא זה מזל והשאלה היא מה לעשות עם המזל הזה האם לוותר עליו כי הוא עדיין לא מספק את כולי ואני אומללה מינית והאם לחבק את המזל הזה ולקבל ולהעריך את הטוב ולשמוח בטוב הזה על כל מגרעותיו ולוותר על חלק ממני בשביל חלק אחר
