סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 10 שנים. 10 בינואר 2014 בשעה 10:57

אז הוא הלך לטיפול שלו ואני חזרתי מהקניות ואני יושבת, מסתכלת בתמונות שלנו - כמה אהבה אני רואה שם - ואני בוכה. 

מקודם אחרי שדיברנו, גזרתי קופונים ובכיתי. 

חזרתי לבכות. 

זה כל כך עצוב. באמת כל כך אהבתי אותו. איזה חרא החיים לפעמים

Citizen​(שולט) - אם יש משהו שלמדתי בתקופה הקצרה שאני חי זה :
שאם אתה לא יכול להילחם נגד החיים תילחם עם החיים ...
זה קשה אבל את חייבת להסתכל על חצי הכוס המלאה תמיד !
נ.ב
גם לי זה קשה לראות את הצד החיובי כל הזמן אבל ...
בהצלחה ואני כאן מתי שאת צריכה !
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י