סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 5 שנים. שלישי, 13 במאי 2014, בשעה 20:03

יש לי צרות של עשירים. באמת. אני לא מאמינה שאני מתלוננת על זה. אבל אני חייבת לשפוך. 

החסך. המחסור. התסכול. הכאב. התאווה. התשוקה. הכל הרג אותי לאט לאט. 

ורציתי להזדיין עם כל העולם. עם כל הגברים. 

ורציתי עוד ועוד ועוד ועוד. 

וחשבתי שפשוט יהיו לי סטוצים וזהו. וטעיתי. משום מה הגברים רוצים עוד ועוד. ורוצים להמשיך לראות אותי. ואני מוצאת את עצמי מתמרנת בין יותר מדי גברים. שוקעת בשקרים של עצמי. והצרות של העשירים זה שאין לי מספיק ימים או יותר נכון לילות בשבוע. ואין לי זמן לעצמי. ואני גמורה מהתמרונים ביניהם. מהחישובים - אני אהיה מחר איתו כי מחרתיים אני איתו. וזה היה נהדר בהתחלה אבל עכשיו זה קשה. אני לא מחפשת אותם. חיפשתי בהתחלה. אחד. וזהו. השאר הגיעו אליי. 

ממש אוי - אוי - אוי. 

איזה גרועה את מרלין. 

באמת את לא מרוצה מכלום. מה יהיה איתך בכלל?

ועכשיו. לפני שלושה חודשים הייתי מקנאה בי. ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות איתם. אני חייבת להעיף חלק. אני גרועה בזה. צריכה ללמוד עוד מלא. לא מסוגלת לפגוע. וחשבתי שמחר אהיה עם אחד והיום פשוט אנוח אבל אחר יצר קשר ועכשיו אני בבעיה. בקיצור אני מגעילה את עצמי מהתלונות שלי על עצמי. 

איכס

Citizen​(שולט) - אם הייתי בחורה הייתי מתחלקת
איתך ...
אבל,
(-;
תפרדי יפה וזהו !
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י