סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 4 שנים. שבת, 29 בנובמבר 2014, בשעה 02:44

שוב הייתה סערת רגשות בינינו. הפעם זה מרגיש חזק וסופי מהכל. הצורך הגובל באובססיביות בתשומת לב (כפי שהוא ניסח את זה) גבר עליי והוציא אותי שקרנית. ככה הוא קרא לי. הוא לא מאמין לי שאני רק איתו. ואני פיספסתי אותו ואיבדתי אותו. בחיים לא פגעתי ככה בבן אדם. ועכשיו זה קרה. החבר הטוב אמר שזו מכה שהייתי צריכה לקבל. כנראה שהוא צודק. שניהם צודקים. ואני מוצאת את עצמי שוב במצב חדש. הפעם אני לא צמאה לסקס כמו שהייתי. אני הולכת לשים את הצורך בתשומת לב ואת הצורך בסקס בצד. עכשיו זה כמה שעות אחרי שהוא הלך. החוכמה זה לטווח הארוך. החודש הזה היה קשה מכל הבחינות. אני ממש מקווה שאצמח מזה. 

toffee - החיים הם שינוי מתמיד
אין לנו ברירה אלא לצמוח
ולהצמיח אחרים
שבת טובה לך.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י