לפעמים אני מוצא את עצמי בבלוק יצירתי.
העבודה שלי היא לייצר תוכן ולכתוב ולעפמים פשוט נתקעים!
פעם אחרונה שהיה לי writers' block הלכתי לפורום פנטזיות מיניות בתפוז.
קראתי כמה שורות וממש התעצבנתי. מליון שירי קטיש וכתיבה קיטשית, שמזכירה ספרונים מנייר לא איכותי מה שנקרא ספרי "פטריק רים" למי שמכיר/ה. מין פנטזיות קבוועת של: "הוא חפן את שדיה והיא נאנקה, ביד אחת הוריד את תחתוניה וביד השניה שלף את איברו הפועם..."
העציב אותי שהמון אנשים ובעיקר נשים חושבות במין מבנה נורא סכמטי ומייד התייצבתי לתקוע טריז ולכתוב אנטי תזה כזו. למעשה כזה אני שובר מבנים. תמיד מנסה לשחק עם הגבולות. דבר ראשון לשבור ואחרי זה לבדוק מה אפשר להרכיב חדש מהחלקים החדשים שנוצרו.
אני לא אוהב את הכתיבה הזו. חסרת דמיון. חסרת מעוף. עצובה.
זה לא אומר שאנחנו לא מתנהגים כך במיטה או בסשן. אבל לי זה לא תמיד מספיק - בעיקר שאני או חרמן או מאוד ערני ומגורה מוחית.
בגלל זה תמיד שיש הופעות אני מחפש משהו חוץ מההצלפות/משיכות שיער/ צביטות /ירידות מדומות. היו כמה פרפורמרים שהרשימו אותי מאוד על הבמות. אחד מהם, איש יקר ובעל מעוף ודמיון בדסמי, פורץ גבולות, תמיד שואף לחדש הכניס אותי לעולם הזה -ונעלם.
ולמה אני כותב את כל זה. סתם שתדעו.
ואם ממש בא לכם לקרוא חומרים קודמים חפשו על אותו יוזר: jaro בפורום פנטזיות מיניות בתפוז.
(תכל'ס אני לא מאמין שמישהו/י ישקיע אנרגיה בזה מכאן לשם 😄 אני ממליץ)
