כל העולם במה? כל העולם בית ספר (נו טוב וגם במה)
מדהים אותי כמה אני לומד על עצמי באינטאקציה עם אחרות.
כל הקונפליקטים עולים למעלה כמו גרה ידועה ומוכרת. כל הפחדים מקבלים אור חדש ויוצאים.
הגלגל העתיק מתחיל לחרוק ומתחיל את סיבובו מחדש בתלם הותיק והנושן.
מעגל החיים והמוות של הזוגיות שאני חותר אליה מגיל צעיר.
לצערי.
אבל יש משהו ששנים של טיפול פסיכולוגי לימדו אותי והעשירו אותי, זה שאולי אנחנו לא יכולים להשתנות לגמרי ואולי אי אפשר "לגהץ" את כל הקמטים באישיות, אבל כן אפשר לשתול כמה התראות, כמה שלטי אזהרה, שיחדדו תחושות ויאלצו אותנו לשבור ימינה או שמאלה, כשאנחנו שוב מזהים את הגלגל העתיק, שרק מחפש את התלם הותיק והמוכר שלו.
אז כמובן שאני שם איתה, אבל הראש רץ וכשהראש רץ הריכוז נהרס וכשהריכוז נהרס, הזין נחלש וכשהזין נחלש הראש רץ....והבנתם את העניין.
אני מאמין גדול בשינוי והכי ירא ממנו, אני הראשון שיאמץ אותוף אבל בלב רועד.
כמה דואליות יכולה להתקיים בבן אחד. אולי דואלית כמוהה יכולה להבין אותי באמת. כלבה אמיתי מסורה וחמה לצד אישה אסרטיבית עובדת ומסרסרת כל היום בעלי מקצוע מסוגים שונים.
ומה עושים כל היום עם המחשבות? שמים בתיק קטן ורותמים על הגב.
ולמה על הגב?
בשביל שנצטרך ממש להתאמץ בשביל לבקר אותן וכדי להרגיש רדופים כמו שאנחנו אוהבים.
היופי זה שבסוף אני עדיין שולט.
והעיקר: לא לפחד כלל!