אני כותבת היום בלי הרבה מצב רוח , כתיבה דיכאונית על אירועי היום -
השולטת שלי אמרה שהיא אוהבת אותי מאוד ורוצה לבלות את ימי החנוכה איתי לבד כאשר מהיום הקטנה שלנו הלכה לגור בימים הקרובים אצל הסבתא והסבא שלה עם עוד בנות דודות שלה .
כרגיל ברגע שהקטנה יצאה מהבית קיבלתי את ההוראה הראשונה והיא להתפשט ולהיות עירומה לקראתה ולשים לצווארי את הקולר שלי , היא אסרה עלי להתלבש בימים הקרובים .
היא כבר הודיעה לי שחברה שלה תגיע לבקר אותנו ואני אצטרך לשרת אותה וחסר לי שהיא תתלונן .
ביום שישי שוחחנו על האופציות העומדות לפני מבחינת המשך החיים שלי ושלה יחד
האופציה הראשונה והחביבה עליה שאמשיך להיות הכלבה שלה גם בהמשך .
האופציה השנייה היא שאתחתן עם גבר חרדי ואפתח בחיים חדשים ושזה דבר שלא ריאלי לדעתה כי איזה גבר חרדי ירצה כלבה ואסלה לסבית בתור אישה .
האופציה השלישית שכבר חשבנו עליה היא שהיא תארגן לי את אביה של הקטנה שלנו שיקיים איתי יחסים ואכנס להריון וכך לקטנה שלנו תהיה אחות או אח קטן שכנראה זו אופציית ביניים ולא רעה.
את האופציה השלישית כבר ניסינו פעם וזה לא צלח .
היא צוחקת עלי שאם כל הידיים שמטיילים בתוכי הוא בכלל לא ירגיש דבר כשיחדור אלי כי אני כל כך מורחבת.
היום התחיל בכך שאני כל היום על ארבע מידי פעם היא מרשה לי לאוורר את הברכיים שמתחילות לכאוב .
שתיתי אותה כלומר את השתן שלה והודיתי לה על הכבוד שהיא נתנה לי לשתות אותה .
אמרה לי שהיום היא תקשור אותי למזנון ליתדות שבקיר עם רגליים מפוסקות בכדי שהחברה שלה תתרשם ממני .
היא הזהירה אותי שאם לא אהיה כלבה טובה אני יאכל גם את הצואה של החברה שלה וחסר לי שלא אבלע את הכול .
להבדיל מהפעם הקודמת שהיא הביאה חברה שהייתה ארסית לא קטנה , הפעם היא מביאה חברה אשכנזייה צפונבונית וחסר לי לאכזב אותה .
בינתיים אני עירומה והיא לבושה במיטב הבגדים שלה , אני על ארבע והיא אוחזת ברצועה שלי.
חברה שלה הגיעה אחר הצהרים אחרי העבודה - אני עם רגליים מפוסקות והיא דוחפת את הידיים שלה לתוכי עד שגמרתי , הפליקה לי מספר סטירות וחזרה לשוחח עם השולטת שלי בספה שליד , ואני קשורה על המזנון עם רגליים מפוסקות וכולי נוזלת .
מה שהכי מרגיז אותי שאישה זרה שאני לא מכירה דוחפת את הידיים שלה לתוכי , זה אוכל אותי . אני במקום לא טוב עכשיו .
נזכרתי שבשבוע שעבר היו לי שיחות נוקבות עם חבר טוב לגבי מה שאני צריכה לעשות עם חיי - אני רוצה לצטט מס' משפטים במסגרת הדו שיח ביננו :
והוא רושם לי - אני קורא את מה שאת עוברת בבלוג ורק מתאר לעצמי מה באמת זורם לך בחיים... השאיפה למצוא לך זוגיות חרדית והניסיונות להגיע לשם
ואז החזרה שלך לאותו מקום, עירומה לרגלי המלכה שלך, מפשקת את הרגליים, זוחלת ומתחננת לפניה שתאפשר לך שוב להיות מי שאת באמת...
כי את לא יכולה להיות מי שאת לבד, תמיד תהיה שם מלכה לפנייך.
ואני עונה לו - עדיין לא וויתרתי על זוגיות ונישואים עם גבר חרדי , פשוט חזרתי למקום הטבעי שלי , למקום הכי גרוע בדרך לגיהנום . אני מקווה שהקדוש ברוך הוא יסלח לי .
והוא רושם לי - אני קורא אותך ולא תמיד יודע איך להגיב... לפעמים המילים שלך חזקות, עמוקות, חדות כמו סיכות שננעצות עמוק בתוך הנשמה.
אני כל הזמן חושב האם יש דרך טובה ומוצלחת לשלב בין שני הקצוות, שקיימים בך...
שכן תגיעי למקום של נישואין ומשפחה וגם תוכלי להמשיך ולמלא את התפקיד העמוק שלך, להיות שפחה-כלבה לאישה, שהיא מלכה אמיתית...
ואני עונה לו - אני לא יכולה לחיות בשקר , אני לא חושבת שאני יכולה לשלב מצד אחד נישואין וגידול ילדים ומצד שני להיות שפחה למלכה כעוד מערכת יחסים .
והוא רושם לי - יש לי הרגשה שאת מחפשת את החיבור, שלא ממש מתאים לך, במקום שהכי פחות מתאים לך.
את מתכחשת למי שאת, מנסה להיגמל מעצמך, אבל זה אף פעם לא קורה.
אני חושב שאת פשוט שורפת את השנים הכי קריטיות בחיים שלך בניסיון לחזור לחברה החרדית. זה מזמן כבר לא מתאים לך, ואת לא מתאימה להם.
אין לי ספק שזה מקום שלא יעשה לך טוב, ואין להם שום דרך להבין את מה שעברת ואת מי שאת היום.
את הרי יודעת את זה ולכן את אומרת לעצמך שאת תשני לעצמך את המהות "תיגמלי" מהשליטה. זה לעולם לא יעבוד ואת לעולם תישארי מתוסכלת מעצמך.
אולי תלמדי לאהוב ולחבק את מי שאת באמת?
אולי תנסי לאפשר לשפחה לחיות את חייה ולהתקיים בתוכך בכבוד ובכיף אמיתי?
למה את מנסה להרוג אותה כל הזמן? את הרי יודעת שהיא תחזור תמיד. למה התסכול הזה?
אולי תתחילי ללמוד את השפחה שבפנים לעומק?
תביני ותלמדי את הצרכים שלה...
נסי לקחת את היצר ואת השאיפות שלה למקומות טובים, במקום לנסות ולהרוג אותה?
את עדיין לא הבנת שהיא הכי מיוחדת בעולם...
ואני עונה לו - לשפחה שבי אין זכות קיום בתור אישה נשואה , וכל עוד אני שפחה לעולם לא אהיה נשואה.
וזה ממשיך וממשיך עוד הרבה .
