נכון שזה מוזר לספר על הכלבה האמיתית אצלנו בבית כשאני נקראת יונית הכלבה , אז חוץ ממני היתה לנו כלבה אמיתית שקראו לה קיילי היא היתה פלוס מינוס בת 13, אימצתי אותה לאחר שנפרדתי מהשולטת הראשונה שלי , מצאתי אותה באיזה כלבייה , והיא היתה החברה הכי טובה שלי בשנתיים שהייתי לבד כשגרתי בתל אביב ברוטשילד .
כשעברנו לחדרה היא קיבלה דיכאון אבל מהר מאוד התאקלמה בבית הפרטי , הבת הקטנה של בת זוגתי השולטת שלי למעשה נולדה כשהיא כבר היתה אצלנו כך שכל החיים שלה היו בצמוד לקיילי הכלבה המקסימה .
כל עוד גרנו בחדרה קיילי היתה מאוד בריאה סך הכל , אבל איך שעברנו לזכרון יעקב היא השתנתה , לדעתי היא נכנסה לדיכאון עקב המעבר , כבר לא היתה לה גינה משלה וממלכה משלה מלכת הרחוב קראתי לה , פתאום היתה לה רק מיטה עם מזרון בבית או במרפסת , תלויה בכך שיורידו אותה למטה , והיא התחילה להיות חולנית , לפני חודשים היתה פתאום מותשת בקושי הולכת למרות שקיבלה אוכל ושתיה כל הזמן , לקחנו אותה לווטרינר והוא נתן לה כדורים נגד כאבים ואנטיביוטיקה , היא קצת התאוששה , אבל מהר מאוד התופעות חזרו , ושוב היינו אצל הווטרינר ושוב כדורים , ושוב התאוששה ושוב התופעות חזרו , לאחר כמה שבועות שמנו לב שהיא הולכת בצורה לא טובה ושוב ביקור אצל הווטרינר ובדיקות דם ועוד בדיקות והוא קבע שיש לה קריעת רצועה משהו בסגנון והווטרינר ביקש לא לגרום לה להתאמץ .
אתמול בסביבות 10 בבוקר הייתי בבית והסתכלתי עליה היא היתה בצל מתחת לשולחן , הסתכלה עלי בעיניים עצובות ואני הלכתי אליה ודיברתי אליה והיא עם העיניים שלה מדברת אלי , הבאתי לה לשתות עם היד ישר לפה והיא לא רצתה , אז השפרצתי עליה כמה טיפות על הפנים , והיא מסתכלת עלי , איזה נשמה היא היתה , כלבה מדהימה , למשל לפני כמה ימים נפל משהו על הרצפה בחדר השינה והיא באה לבדוק שהכל בסדר .
אחרי שנתתי לה את המים התחלתי לעבוד כמה דקות על המחשב והיא במרפסת לידי , פתאום ראיתי שהראש שלה לא בתנוחה הטבעית שלו , ראיתי שהיא לא נושמת השפרצתי עליה מים והיא לא מגיבה , התקשרתי לווטרינר שהיא רק היתה אצלו יומיים קודם ואמרתי לו שנראה לי שהיא נפטרה , והוא שלח בחור שיאסוף אותה . קיילי המתוקה שכל כך אהבתי שהייתה החברה שלי בשעות הקשות שלי בחיים מיד אחרי האונס ובימים שבהם הייתי לבד , כמה אהבת חינם הכנסת אלינו הביתה ועכשיו איננה . הרגשתי שזה הולך להגיע כי היא כבר היתה מבוגרת לכלבה מהסוג שלה אבל לא חשבתי שזה יקרה דקות אחרי שלטפתי אותה.
הקטנה שלנו בוכה כל הזמן ,אני כבר לא בוכה ויפעת פה ושם הזילה דמעה . זהו החלטנו שבעלי חיים לא יכנסו יותר אלינו הביתה , תפקיד הכלבה שמור אך ורק עבורי.
