סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חייה של כלבה

הבלוג בא לתאר לטוב ולרע את החוויות שאני חווה בתור נשלטת , למעשה הוא מתאר את חיי , הבלוג הוא אמיתי למעט פוסטים שאני כותבת מראש שהם מהדמיון , בקיצור הדרך לגיהנום ממשיכה להיות קצרה .
לפני 6 שנים. 29 באוקטובר 2018 בשעה 10:43

משהו מהדמיון

"הייתי רוצה שתבוא הערב לצפות בי. יפעת כבר הכינה אותי... תהיה פנוי?" שאלתי...

"כן, הערב מתאים לי", ענית לי. "באיזו שעה?" 

"סביבות 20:00, נדבר כאן באימייל".

"מה האירוע? משהו מיוחד?" שאלת.

"פשוט תגיע, אני זקוקה לנוכחות שלך. בבקשה..."

"אהיה כאן" אמרת 

"תודה" עניתי, "זה חשוב לי, נדבר...".

 

לקראת 20:00 שלחתי לי הודעה 

ואמרתי שאתה זמין... לאחר כמה שניות חזרה ההודעה שלי...

"תודה שאתה כאן, תודה על מי שאתה עבורי במקום הזה.

אני ממתינה למלכתי עירומה על הרצפה בחדר השינה... ואני כבר שומעת את הצעדים שלה...

אנא הבט בי דרך המילים, רק אתה יודע לעשות זאת. אני משדרת... אתה כבר קולט...?"

"כן, הוא מקבל את התמונה שלי... עם הראש צמוד לרצפה, הפישוק שלי רחב מאד... ", שלחתי.

המבט שלו המשיך להקיף, לא ממש נמצא שם אבל עם זאת, מבחינה מנטלית, מאד נוכח איתי שם, בוחן את הראש שלי, המונח עם המצח צמוד לרצפה, הגב והרגליים הפשוקות לרווחה, חושפות את שפתי הפות שלי.

ואני רטובה, והוא יכול כבר להבחין בכך...

"היה בשקט... היא מגיעה! מעתה אל תוציא מילה, אלא אם ביקשו ממך", אני לוחשת לו... והוא עובר למצב הקשבה עמוקה.

כעבור כמה שניות נפתחת הדלת ואני רואה את יפעת פוסעת פנימה, יפה מאד, מקולחת ומטופחת. היא נעצרת ממש קרוב לראש שלי. 

אני מתקדמת מעט קדימה ונושקת בעדינות לכפות רגליה שנעולות בכפכפים אלגנטיות.

"שלום מלכתי היפה", אני אומרת בשקט.

"האם כל מה שביקשתי מוכן כלבונת?", היא שואלת ומבטה מאד רציני.

"כן, הכל מוכן מלכתי", אני עונה וקולי רועד.

"האם את בטוחה כלבה? האם ביצעת בדיקה?"

"כן, מלכתי, זה נבדק".

"קדימה! עלי על המיטה!", היא מצווה עליי.

ואני עולה על המיטה, רגליי פשוקות לרווחה, בתנוחה מאד דומה לזו, שהיית בה על הרצפה רק שהראש גבוה קצת יותר.

הוא מביט בי והמבטים שלנו מצטלבים, העיניים נפגשות למבט מאד עמוק.

אתה רואה את יפעת מתמקמת מאחוריי ונוגעת בעדינות בידה ברגליי, מלטפת את דרכה אל הפות שלי.

האצבעות שלה מתמקדות בשפתי הפות, מלטפות אך גם דוחפות פנימה...  המבט שלי משתנה בהתאם... העיניים מצועפות...

 ואז זה קורה... כמה אצבעות שלה חודרות אליי, ומפשקות את הפות שלי... ואז  כל כף היד נתחבת פנימה...

האנחה שלי נשמעת היטב וזורקת את הראש אחורה...

"תתחילי להתמקד כלבונת... אני רוצה להתחיל לקלוט אותך...",  יפעת אומרת.

"כן, מלכתי... אני מתרכזת..."

"שחררי כלבה ותני לי להכנס..."

יפה כלבה... אני מתחילה לראות... המשיכי כך..."

ואז אני רואה את עינייך נפתחות שוב ואת מביטה בי במבט ממוקד מאד... ללא הבעה מיוחדת.

"אני רואה אותך", אני שומעת את יפעת פונה למישהו בלשון זכר...

"אני רואה אותך כעת... כן, אתה, זה שמביט לכלבה ממש ישר בעיניים... אתה!"

הוא הפנה את מבטו ליפעת... מנסה להבין למי היא מתכוונת...

"יש לך עדיין ספקות? ממש אלייך אני מתכוונת! אתה שהוזמנת לכאן במיוחד הערב!

האם אתה שומע אותי?"

הוא הביט בפליאה ימינה ושמאלה... "האם את מתכוונת אלי?"

"בוודאי שאלייך! האם אתה רואה כאן מישהו אחר???"

"הזימון שלך לכאן הינו שלי. זו אני שציוויתי את הנוכחות שלך!",  יפעת אומרת.

"אני לא ממש כאן... כל הסיטואציה מאד מוזרה לי...", הוא עונה .

"עזוב, זה לא חשוב כרגע, לא זה הנושא. 

רק תדע שמצאתי את הדרך להתחברות ולשליטה מלאה בנשמה של הכלבונת הזו וזה קורה כשאני מרחיבה לה את הפות.

טוב, לא משנה..  מצאתי אותך עמוק בתוך הראש של הכלבונת שלי... אני רוצה להבין את פשר החיבור שלך איתה", היא אמרה, כשכל היד שלה נעה עמוק בתוך הפות שלי.

"וואו... הוא עונה השיחה הזו מוזרה לי, אבל בכל מקרה, אני בקשר איתה כי היא מדהימה בעיני. אני יודע שהיא כלבה המשוייכת אלייך לחלוטין".

"מה כל כך מדהים בה בעינייך?"

"ההתמסרות האין סופית שלה אלייך מצד אחד, ומהצד השני זה ניצוץ הקדושה שאני רואה בה"

"ומה כבר יכול למשוך אותך בהתמסרות שלה אלי? הרי זה לא קשור אלייך כלל..."

"הכלבה הפרוצה הזו מושכת אותך כאישה?"

"כן, המשיכה קיימת"

"ברור לך שאני אקבע את רוחב הפות וחור התחת שלה תמיד?"

"כן, ברור לי"

"אתה מבין שהיא קיימת כדי לשרת את הצרכים שלי?"

"כן, מבין היטב"

"אני רוצה לדבר איתך קצת יותר לעומק, בוא נעבור לשבת בסלון..."

היא משכה את ידה החוצה מהפות שלי והרימה מהמיטה דילדו ענק בצורה מאד דומה לזין גברי, אך במימדים מאד לא אנושיים...

היא הציגה את הדילדו בפני וחייכה... "ההרחבה שלך תימשך עוד, כדי שנוכל לדבר..." היא אמרה והחדירה את הדילדו אל הפות שלי בעוצמה. האנחה שלי שוב מילאה את החדר...

"קדימה, לסלון זנזונת..."

הטייגרר שלך - ליפני כל זה את בנאדם מדהים ולא סתם הוא אמר את זה שתברכי אותו כי גם הוא הבין אתזה כמוני
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י