אני לא יודעת מה עובר עלי , אני מרגישה בפרשת דרכים מורכבת .
מצד אחד עזבתי את העבודה לפני מספר חודשים , משרה במערכת הביטחון במערכות שלא נכון לדבר עליהם , והתחלתי להפעיל עסק בפולין - עסק הקשור לעולם היהודי שחרב , במקביל מציעים לי משרות טובות בכל מיני חברות מובילות במשק בישראל ואני דיי נקרעת בין הרצון לממש את הפונטיציאל שלי בארץ או לממש חלום בפולין .
הבעיה העיקרית שהסוגיה הזו פוגעת בצורה אנושה בזוגיות שלי עם הבת זוג שלי , השולטת שלי .
היא בדעה שאני צריכה להתמקד בארץ ולעבוד בארץ ואני לעומתה רוצה ללכת אחרי הלב ולפתח את העסק בפולין , להבדיל מפעם קודמת הפעם הוא כמעט בלי סיכונים .
אני מרגישה בבית בפולין , אוהבת את האווירה שם , אוהבת לבקר בה , והפעם אני ממש לא צריכה לשהות בה כמו בגלגול הקודם של העסק שהייתי שבועות בפולין ומגיעה לארץ לכמה ימים , כך שנדרשתי לשכור דירה בקרקוב לתקופה ארוכה.
הבעיה היא שאני לא יודעת מה לעשות , מצד אחד אני אומרת לעצמי כשתתקבל תשובה חיובית מאחת החברות שאני מועמדת אליה לבטח אקח אותה ושוב אדחה את פולין בכמה שנים , או מצד שני אגשים את השאיפות שלי בניכר .
לגבי עולם השליטה אני יכולה לציין בגאווה שאני עומדת ומצליחה לא ליפול שוב , אבל מצד שני העובדה שאני שפחה וכלבה טמון עמוק בליבי ובתוכי וזה רק עניין של זמן עד שאזחל שוב על ארבע לצידה של בת זוגתי.
ואז אני חושבת לעצמי , מה שווה ההתעקשות שלי להימנע משליטה ?
הרי בסופו של דבר אני אפול אז למה לא לוותר מראש , הרי שנים הייתי נשלטת כמעט 15 שנה.
הייתי כמו אוויר או אפר על הרצפה שאפשר להלך עליו , לא היה לי סיי על גופי שלי עשו בי מה שרצו ולא היתה לי יכולת להתנגד .
אז מה כל כך נורא לחזור להיות כלבה שוב והפעם יש לי מילה לגבי מה שהיא תעשה בי , אז מצבי הרבה יותר טוב מאשר מה שעברתי בעבר .
הרי אני רותחת בתוכי בצורך להיות כלבה , זה בתוכי כמעט בכל מחשבה ומחשבה , אני מדמיינת את עצמי איך מקעקעים בי על הישבן את הכינוי שהכי מתאים לי .
אז מה אומרות הנשמות הטובות בכלוב ? האם שווה להילחם או פשוט זו מלחמה אבודה מראש וזה רק עניין של זמן עד שאפול חזרה ?
