תמונות חיים

פעם אחר פעם אני נדהם  מכמה יהירים וחסרי מושג הפרשנים בטלויזיה.

במיוחד במלחמה עם מדינה כמ ואיראן שרובנו אין לנו מושג מה קורה שם.  

אנשים מתיימרים וסותרים עצמם במהלך הפרשנות.

ומה שהכי מדהים זה שלטעות פומבי לא גורם להם להתנצל אלא רק להיות יותר בטוחים בפרשנות הבאה שלהם 🤦‍♀️

לא פלא שהרחובות מלאים מטומטמים... 

כוס הוויסקי שלי מונחת על בר העץ הישן. 

היא בשמלה קייצית צהובה יושבת לה בקצה הבר. 

מביטה בי ומחייכת. 

שיערה חום אדום, חלק מונח בטבעיות על כתפיה.  עיניה זוהרות מפיצות אור חייכני לכל עבר. 

אבל בראש מנקרת לי מחשבה אחת.

שמלה קייצית צהובה לא מתאימה לבר אפל שכזה. 

היא נפלאה לבראנץ' בבית קפה, היא נפלאה לטיול בטיילת, אבל לבר אפלולי שכזה? 

נראה שהיא ראה את מחשבותיי כי היא הביטה בי וצחקקה לה. 

החלטתי לקום.  

"לאן אתה קם?" שואל חברי לשתיה. 

"אני הולך לסגור איזו מחשבה עם הג'ינג'ית מקצה הבר". 

"מה פתאום לקום, תמצא אותה באינסטגרם או משהו מי קם בימנו לבחורה בבר?"

"אני לא גבר של ימנו" חייכתי, סידרתי את חולצתי והתקדמתי לעבר  קצה הבר החייכני. 

הן שלוש חברות, והיא דווקא הרחוקה מבניהן, מה שאומר ששתי חברותיה ישבו ביני ובינה כשאני אנסה לדבר מעל רעש הבר. 

נעמדתי בזוית מולה בין שתי חברותיה, ואמרתי "יש לי שאלה ברומו של עולם לשאול אותך" 

החברות שלה עצרו הכל סובבו את הכסאות מעט כך שנוצר יותר מקום לשאלתי. "אני מקשיבה" היא ענתה וחיוכה הפיץ אור. 

"מי לעזאזל באה לבר אפל בשמלה קייצית צהובה? זה לא מסתדר" 

החברות שלה פרצו בצחוק גדול, "צדיק אחד בסדום" צחקה אחת מהן. 

"ואני חשבתי שקמת להתחיל איתי, אתה שואל על הבגדים שלי?" 

אני גם אוהב את הנמשים שלך, חייכתי, הושטתי לה יד שתאחוז בה ותתלווה אליי החוצה. 

בדרך החוצה עברנו ליד החבר שלי, "תעדכן כשאתה מוצא אותה באינסטגרם" אמרתי לעברו בחיוך, אנחנו נהיה בוואן עם החלונות השחורים שבחניון. 

 ומה קרה בחניון? 

רק BDSM לא מספיק לי.

לאחרונה הייתי בקשר עם אחת הנשלטות היותר יפות שראיתי בחיים. 

היא מושלמת מבחינה מינית ומראה ויש בה הערצה מוחלטת אליי. 

והחיבור בנינו היה מיידי, וההתחלה הרגישה  גן עדן, אבל אז התחלתי לקלוט שכל השיחות שלנו הן מיניות ועל שליטה ובדסמ  וזה לא מצליח למלא אותי. 

לקחתי אותה לפסטיבל יין, ניסיתי לקחת אותה להופעה.

הדברים האלה לא מעניינים אותה.

ואני? 

אני בשביל  טעימות יין טוב נוסע לפעמים ליקבים קטנים במחוזות נידחים. 

אני טסתי לאיטליה רק כדי לעבור בין חוות מוצרלה למסעדות של כל מיני מאמות ברומא. 

אני צריך שהחיים של הנשלטת שלי יהיו עשירים תרבותית שהיא תאהב אוכל (ממש חשוב להעריך אוכל טוב) 

שהיא תשמע מוזיקה, רצוי שתאהב הופעות גם, שהיא תחשוב פילוסופיה  נשים פילוסופיות הן גן עדן של שיחות מעניינות. 

אני רוצה שהנשלטת שלי תאהב יין (כאילו בחייאת יין ישמח לבב אנוש) 

ואם אפשר שכל העושר התרבותי הזה יהיה ארוז בעטיפה יפה וסקסית זה יהיה ממש נפלא.

אז זהו, אני מניח את זה כאן כדי לעזור ליקום לדייק את מה שהעולם הזה יכול לזמן לי.

תנסו פעם זה עובד. (באחריות) 

יש רגעים בחיים שאתה מכיר ילדונת חדשה, 

ונוצר קליק מנטאלי ייחודי שכזה 

ואתה מבין בין רגע שבין אם אתם יחד או לחוד 

אתם יחד כי הקליק הזה ילווה אותה בראש 

והקליק הזה מתקתק לך בלב.

ואיכפת ת לך ממנה ואתה דואג לה 

וזה לא משנה אם היא עוד שלך או שזה כבר נגמר 

הקליק עדיין חי בכם בשניכם.

מתחביביי, לצפות בתכניות דוקומנטריות על משולש ברמודה ולחכות במתח לראות אם צוות הצילום יעלם באמצע התכנית ויוכיח בזה את הטענה שלהם!! 

חצי דוקו על משולש ברמודה זה יהיה הדוקו המושלם 😊

השנים היו תחילת המילניום אני גבר בן עשרים ווקצת  יוצא עם חברים לבר בתל אביב. הגוד בר קראו לו. 

הימים ימי התום, טלפון נוקיה מרגיש כמו שיא הטכנולוגיה.

ממול על הבר כמה חברות, אחת מהן עור צח ומנומש (נמשים על כתפיה ומעל שדיה) שיערה חום חלק עיניה כחולות מאירות את כל הבר ולגופה שמלה פרחונית בצבע יין. 

לא יכולתי להוריד ממנה את  העיניים.  השיחות של חבריי נשמעו כהד עמום שהולך ומתרחק. 

לפתע עיניי פגשו בעיניה. 

היא חייכה והטתה את ראשה קלות במחווה שאומרת בוא תתקרב.

הבטתי לצדדים לראות אולי היא מסמנת למישהו מאחוריי הרי מה הסיכוי שהדבר היפה המושלם הזה ירצה לדבר דווקא איתי. 

אבל לא היה אף אחד. קמתי לכיוונה חייכתי כל הדרך. 

"יש לך חיוך יפה" היה המשפט הראשון שיצא מפיה. 

דיברנו על יין, על כדורגל, על אהבה לטיולים ותרבות ואומנות דיברנו על הכל. הרגשתי שהלב שלי עומד לקפוץ מחזי. 

"תקשיבי", אמרתי. "את מהממת אבל אולי עדיף לך לברוח" אזרתי אומץ והוצאתי  הכל "לאחרונה, גיליתי שאני אוהב  להכאיב להשפיל להחפיץ לשלוט במי שאיתי, ואת כל כך יפה ועדינה אני מפחד לפגוע בך". 

"אתה עובד עליי"  היא אמרה, "אתה אמיתי?" 

"אמיתי לגמרי" אמרתי בצער 

ואז היא הרכינה ראשה לכיוון אזני ולחשה לתוכה "אני מפנטזת שאונסים אותי ומכאיבים לי ומשפילים אותי. חשבתי אני מוזרה ודפוקה". 

הבטתי בה כלא מאמין. 

בסוף הערב החלפנו טלפונים  והלכתי הביתה, לא נרדמתי, כל הלילה חשבתי על אותה מלאכית שפגשתי.

נפגשהו למחרת ויום למחרת שוב ושוב.... במשך חצי שנה היינו באופוריה מוחלטת כל מה שחשבתי עליו  היה היא

וכל מה שהיא חשבה עליו היה אני. 

הגשמנו כמעט כל מה שחלמנו. 

כשנה לאחר מכן נפתח הכלוב והדאנג'ן ביפו ופתאום מיהלומים נדירים שמסתובבים בעולמם הונילי  שולטים שולטות ונשלטות הלכו ונתרבו ומילאו כל מקום מהפייסבוק ועד טינדר. 

והיום כשאתה מכיר מישהי הנשימה כבר לא נעצרת.

כי כשאתה חוזר מפגישה מושלמת כבר מצפצף לל הטלפון ואתה בודק ומחכה לך מישהי מפלרטת מחמיאה 

ואת כשאת יפה ומבוקשת אותו אחד שיכול לגרום לך להחסיר פעימה מוסתר בין מיליון אדומות סגולות או  טלגרמיות. 

ולכי תזהי בין כל הפרופילים את האחד הזה שמשלים את הלב שלך באהבה כואבת ומרגשת. 

השפע הזה סביבנו מטעה ומקלקל לנו את האופוריה וההתרגשות שבאה כשאתה מוצא יהלום בדסמי בין כל חלוקי הנחל הוניליות 

שיהיה חג שמח לכולכם. 

בגמרא נאמר:  "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו". 

ועל אחת כמה וכמה שפחתו. 

שאלו אותי, מה הקשר כבוד, הרי היא מושפלת ומזויינת וצועקת מכאבים, אז איך זה מתקשר בכלל לפסוק מהגמרא.

עניתי להם,  על אחת כמה וכמה, אם באישה ונילית את צריך להיזהר בכבודה, אז בטח ובטח כאשר אישה נותנת לך את נשמתה, את גופה, להחפיץ להשפיל לקחת עד הקצה. 

חייב אתה להיזהר בכבודה. 

אז איך מכבדים אישה שנהנית מהשפלות?

עם הלב. 

אם לראות אותה מבעד למיניות הגופנית לראות את הצרכים בנפשה שמניעים אותה

ולחבק בסוף חיבוק ארוך ומרפא. 

ונסכם בפרשנות רשי לגמרא: אוקירו נשייכו - כבדו נשותיכם

לפני הכל אני אבא. 

יש בי המון רבדים כגבר כאיש עסקים ככותב  אבל לפני הכל אני אבא. 

בכל מה שאני עושה. 

לפעמים אני לא מבין אנשים. 

הכרתי כאן מישהי, היו לנו שיחות מעולות ואז שתי פגישות מצוינות.

בפגישה השלישית:

הזמנתי מקום במסעדה, אספתי אותה.

כל הדייט היא מספרת לי על מצבה הכלכלי והחובות ושעיקלו לה את החשבון בגלל 3500 שקל חוב להוצל"פ.

זהיתי אותנטיות וכנות בשיח שלה.  

אז הלכתי לכספומט משכתי 3500 שקל ונתתי לה. 

היא אמרה, מחזירה לך מיד כשאני מקבלת משכורת. 

עניתי לה, בקטנה הכל טוב. 

למחרת אותו היום נעלמה. 

חסמה אותי בטלפון והפסיקה לענות פה.  נעלמה. 

ואני לא מבין,  היא מצאה חן בעיניי. 

3500 שקל זה סכום זניח וקטן. 

זה לא סכום שאני מרגיש  בחסרונו, לא נעים לי להגיד אבל אם היא רצתה לעקוץ אותי היא יכלה לקבל הרבה יותר מ 3500 שקל. 

זה מעציב אותי. 

כי זה טיפשי כל כך 

וזה משאיר תחושת ריקנות כזו. 

נראה לי שהבן שלי מאוהב. ואם לא מאוהב לפחות מחבב ילדה מהכיתה.

ואיך אני יודע?  לדודה שלו נולדה תינוקת  לפני מס חודשים 

והשבת כשהיינו בארוחת שישי משפחתית, הוא ביקש להצטלם כשהוא מחזיק את התינוקת.

וזה ילד שצריך היה לגרור בכוח לתמונות משפחתיות, שבורח בצילומים משפחתיים.

ופתאום רוצה תמונה מחזיק תינוקת? 

אבא שלו מבחין בהכל.

יש בת כיתה או חברה מאחורי  הקלעים 

גברים בכל גיל עושים דברים לא צפויים רק בשביל נשים  😄