תמונות חיים

שולט ונשלטת.

הוא אבא היא ילדה. 

הם יושבים עם יין ביד.

מתלטפים מתנשקים 

מדברים צוחקים.  הוא האבא הכי מצחיק בארץ.

היא טוענת שהיא הילדה הכי מצחיקה בארץ.

הם מספרים בדיחות מפגרות אבל כמו חצי שיכורים הכל מצחיק אותם. 

כל הבר מסתכלים עליהם זה בטח בגלל שהיא כל כך יפה  והוא כזה כריזמתי (בדקתי בספרים זה שילוב שעובד) 

הוא מסיע אותה הביתה 

לא עולה, מתנשקים לשלום.

היא הולכת כמו פצצה מתקתקת  מושכת מבטים מכל הרחוב.

הוא מחכה עד שהיא נעלמת לתוך הבניין כדי לנסוע משם מחייך לעצמו.

הונילים האלה ככה הם מרגישים בדייטים שלהם... נהנתי כל כך 

כי האמת היא שאת טיב הדייט לא קובעים האביזרים 

הסקס או האטרקציות.

אלא האנשים שנמצאים בו.

ערב טוב שיהיה לכם 

התלבטות שעוברת בראשי בחודשים האחרונים. 

מי שלא יצא לו להכיר אותי במציאות, בשנתיים האחרונות ה AI הוא חלק חשוב מהתזרים הכנסות שלי. רק מינואר עד אפריל הAI הכניס לי קצת מעל מיליון שקל (בלי קשר לעבודה שלי, זה בנפרד רק מהAI) 

 שנה קודמת הAi יצר לי הכנסה של 850 אלף שקל. 

וכל הזמן הזה חשבתי לשתף אנשים בידע. ללמד אחרים איך לייצר הכנסות עם AI (אבל בחינם לא לקחת מאנשים כסף ולמכור להם חלומות, זה יש הרבה שעושים). 

ובכנות תמיד היתה לי מחשבה כזו שאמרה לי "מה אתה דפוק? אתה יוצר לעצמך תחרות מיותרת הרי ישראלים זה עם מלא תושיה, תלמד אותם הם יעקפו אותך"  וזה נכון אין לי ספק שבין הקוראים פה יש אנשים שאם יקבלו כלים יוכלו להצליח כמוני או יותר ממני ולהיות תחרות קשה. 

מצד שני היתה לי מחשבה שאמרה לי "מה אתה דואג, יש מלא שפע בעולם לכולם שפע זה כמו אש ככל שתעביר ממנו ככה הוא יתגבר". 

וככה התלבטתי חודשים. 

היום התכוונתי לפרסם פוסט על זה בפייסבוק, אלא שאז עלתה בי מחשבה אחרת.

למה לתת לאנשים בפייסבוק? למה לא בקהילה שהרבה יותר סגורה וקרובה אליך מחשבתית. 

אם כבר אתה רוצה ללמד אנשים בחינם תלמד אנשים בכלוב.

תן ערך מוסף לקהילה סגורה.

אז התקבלה ההחלטה. 

עכשיו נשאר לי רק לפצח איך לעשות את זה. 

בקבוצת טלגרם? פה בפורום? בקבוצת כלוב (רעיון חדש לכלובי קהילות ) 

מי שמעניין אותו/ה ללמוד איך ה AI יכול לייצר לכם כסף  תגיבו פה 

ומי שיש לו/ה רעיון איך כדרי לעשות את זה, אשמח לשמוע.

דעתכם? 

היא כל כך יפה, העיניים הירוקות שלה מעירות בי חיוך גם אחרי יום ארוך של ישיבות פגישות ודיבורי עסקים רציניים. 

אני מבחין במבטה מהצד השני של החדר. המבט שלה הוא ממשפחת המבטים החודרים. מבטח שמפלח את גופך, וחורך את נשמתך.  כלום לא חוזר להיות כשהיה אחרי שהיא מביטה בך. 

לצעוד לעבר במבט המזמין או לעמוד מנגד. 

הדילמה נחסכת כשאדם בחליפה סתמית פונה אליי ופותח בשיחה חסרת משמעות על ההזדמנויות הגדולות שנפתחו לנו בדובאי.

עם הידע שלך והקשרים שלי נוכל לעשות שם דברים גדולים הוא מלהג. 

אני מקשיב לו בנימוס ומידי פעם מגניב מבט, רק כדי לוודא שהמבט הירוק שלה עדיין נעוץ בי. 

כשהוא מסיים ומתרחק אני מסובב חזרה את מבטי לכיוונה רק כדי לראות שהיא כבר לא שם. 

לחפש אותה או להישאר מרוכז, זו הדילמה.

נגיעה קלה בכתפי, אני מסובב את מבטי וחיןכה של ירוקת העיניים נמצא ממש מולי. 

"היי",  היא מחייכת, ראיתי שאתה מסתכל עליי אז חשבתי להגיד שלום. 

חצופה, אני הסתכלתי עליה? היא זו שבחנה אותי מרחוק במבטה... חשבתי לעצמי. "אני תמיד מסתכל על הדבר היפה ביותר בחדר". עניתי בניגוד למחשבותיי. 

"אז מה את עושה בכנס הזה?" שאלתי בישירות שכזו.

"אני מרצה לדאטא סיינס ולמידת מחשב, באתי לשפר קצת את רשת הקשרים שלי". 

"מעניין" עניתי, "אני פה.."   

"אני כבר יודעת מה אתה עושה, שמעתי כמה שמדברים עליך והקשבתי להרצאה שלך". היא חייכה חיוך ניצחון.  

"אז... מה אתה מספר שיהיה ושונה מכל השיחות המשמימות פה?" 

"מבעד לחיוך והלבוש העסקי, אני רואה את הילדה שבך ואת הצורך האבהי שדוחף אותך מבפנים" 

אמרתי והסתובבתי לכיוון המלצרית עם המגש הריק, "כן אשמח ליין. שתי כוסות" הערתי כבדרך אגב. 

היא עדיין עמדה  במקומה אולי מופתעת אולי לא מאמינה, אבל עדיין במקומה ומחייכת. 

אז מה אתה אומר אבא'לה, רוצה שנלך מפה לדבר במקום שקט יותר?  

הגוף שלי צעק לי לך לך רוץ איתה. 

אבל הראש שלי זכר שיש, פה מישהו שבפוטנציאל יכול להזמין ממני סדנאות וייעוץ במאות אלפי דולרים. 

עסקים לפני זיונים חייכתי לעצמי ונשארתי במקומי בזמן שהיא התרחקה באיטיות מכניסה אצבע לפה בתנועת מציצה ומחייכת חיוך זדוני. 

יש לי תחושה שעוד ניפגש ... 

להיות אבא של קטנה, זו אחריות. 

לפני הכל, זה לקחת אחריות על החיים שלה, על המצב הנפשי שלה, על הרגשות שלה.

ולא, זה לא אומר בהכרח 24/7 ולא אומר להשתלט לה על החיים.  זו הסתכלות שטחית. 

להיות אבא זה להבין מורכבויות זה להתעניין ברבדים הפנימיים של הקטנה שלך. 

לא כל אי הבנה פותרים בעונש או כאב. 

לפעמים יש בעונש וכאב צורך, אבל זו לא יכולה להיות התניה אוטומטית. 

לפעמים החינוך צריך להגיע מתוך חיבוק ורכות. 

כי קטנה, ביחסי DDLG צריכה גם רכות ובעיקר צריכה קבלה והכלה. 

היא נמצאת בקשר כי יש חסך עמוק שפוער בה חור מהילדות. 

ואתה, כאבא צריך למלא אותו.

והתנאי הראשון לכל אבא טוב, זה קודם כל להיות שם. 

לכן לעולם אבל לעולם לא מענישים קטנה בהתעלמןת או נטישה. 

זה פשע ממש, הנזק לאמון הוא בלתי נסלח.

קטנה, צריכה את הביטחון שתמיד תהיה שם, לא משנה כמה אתה כועס או כמה היא טעתה. 

תמיד אבל תמיד תהיה שם. 

זו המהות של להיות אבא.

את כל השאר אפשר ללמוד וללמד. 

אבל אבא זה אופי זו היכולת לקחת שתיל קטן ולאפשר לו לצמוח. 

יש לי עוד המון מה לכתוב, אבל מרגיש לי שהארכתי יתר על המידה. 

מי שירצה או תרצה לשמוע עוד שישאל ואענה.

שבוע טוב שיהיה 

אז אחד הארגונים הגדולים בארץ פנו אליי להיות היועץ האסטרטגי שלהם. (בתחום שלי אני נחשב מאוד) 

דיברתי על זה עם חבר שציין שהם משלמים בקלות  1500 שקל לשעה גם אם זה מאות שעות ייעוץ בחודש. (הוא מדבר מניסיון מולם) 

העניין הוא שהשכר שאני גובה לרוב הוא 750 שקל לשעה.

וזה מעין מבחן מוסרי, האם להעלות מחיר רק כי הלקוח יכול לשלם את זה או להישאר במחיר שלי כי האינטגריטי העסקי שלי קודם להכנסה.

ביום ראשון אני שולח להם הצעת מחיר, אז תרגישו חופשי להציע את חוכמתכם בנושא. 

אני עומד מולה בלי לזוז, רק מבטי מחזיק אותה במקום.  

החדר שקט, רק הנשימות שלה – מהירות, לא סדירות, כמעט נואשות – ממלאות את האוויר.

„על הברכיים,“ אני אומר בקול נמוך, רגוע, כאילו ביקשתי ממנה להעביר לי את המלח.  

אני רואה את החום עולה בצווארה, את הלב שלה דופק בגרון.  

לרגע היא עוד מנסה להחזיק את המבט שלה בגובה העיניים שלי – רגע אחרי כן היא כורעת, לאט, כאילו הגוף שלה כבר יודע לפני הראש מה צריך לקרות.

אני לא ממהר לגעת.  

אני נותן לה להרגיש את המרחק, את הכובד שלי מעליה.  

אצבע אחת, איטית מאוד, עוקבת אחר קו הלסת שלה, יורדת אל הצוואר, נעצרת שם – בדיוק במקום שהדופק שלה הלם כמו תוף תחת האצבע שלי.

„מי שייך למי?“ אני שואל בשקט.

היא בולעת רוק. הקול בקושי יוצא.  

„שלך.“

אני מחייך חיוך קטן, כמעט בלתי נראה.  

„טוב.“

„שלך,“ היא אומרת שוב, הפעם חזק יותר, רועדת.  

„אני שלך.“

האצבע שלי ממשיכה לרדת, חוצה את עצם הבריח, נעצרת מעל החזה העולה ויורד במהירות.  

אני לא לוחץ – רק מניח את כף היד שם. משקל חם, כבד. מרגיע ומפחיד אותה בו זמנית, אני יודע.

„תגידי לי מה את רוצה עכשיו,“ אני אומר.

היא מרימה אליי עיניים רטובות, פגיעות לגמרי.  

„שלא תפסיק,“ היא לוחשת.  

„שלא תיתן לי לברוח.“

אני רוכן מעט, שפתיי קרובות כל כך לאוזנה שהיא בטח מרגישה את הנשימה שלי יותר משהיא שומעת אותה.

„לאן תברחי, קטנה?“  

אני מלטף את שׂערה פעם אחת, בעדינות מפתיעה, ואז אוחז בו בחוזקה – מספיק כדי שהיא תיבהל לרגע, מספיק כדי שתיאנח עמוק ותישען קדימה אל כף ידי.

„בדיוק כאן,“ אני אומר, והקול שלי נשמע כמו חבל משי שמתהדק סביב נפשה המתמסרת.  

„בדיוק כאן תישארי.“

זה התחיל בשיחה שגרתית שהיא סיפרה לי שסיפרה לאמא שלה עלינו.

המשיך בזה שאמא שלה שאלה אותה שאלות מאוד אינטימיות (כמה גדול האיבר שלי, כמה זמן אני מזיין אותה באלו מקומות עשינו את זה) 

ואז אמא שלה מתקשרת אליה כשהיא איתי ומבקשת ממנה לדבר איתי. 

בעיקרון אני גבר זורם ומבין שגם לאמהות מותר להיות סוטות, אין בזה רע.

אבל לפני כמה ימים היא ביקשה ממני לזיין אותה מול אמא שלה.

וכשאני מזיין זה לא פשוט לזיין, אני עושה דברים... 

ועכשיו מול אמא שלה?? 

זה לא נחשב גילוי עריות? 

נ.ב 

אני בגיל קרוב יותר לאמא שלה מאשר אליה... 

מצד אחד, עד שהפסיקו הטילים האזעקות והמלחמות וחזרנו למיני נורמליזציה... 

מצד שני, יש הזדמנות הסטורית להעיף לפח האשפה של ההיסטוריה את אחד השלטונות הכי נוראיים ואכזריים שהיו אי פעם.  ששמו לעצמם למטרה לנסות להשמיד את ישראל, או לכל הפחות, להשאיר את ישראל במצב מלחמה מתמיד

מצד שלישי, אם לא נחשוב רק על עצמנו, אז גם לעם האיראני מגיעה זכות לחיים דמוקרטיים. 

מגיע לחיות חופשיים ללא העול הנוראי של האיסלם הקיצוני. 

אז לאחר כל השיקולים,  פותח את הממד, מתארגן למלחמה ❤️

קבלו את הנתון הבא: 

בעברית גבר זה גם תרנגול.

באנגלית לתרנגול קוראים גם קוק שזה איבר מין גברי.

בספרדית תרנגול הוא גאלו שזה גם לוחם אמיץ וכינוי ללוחמים חסרי פחד. 

בגרמנית תרנגול נקרא האן ואם אומרים על מישהו האן אים קרוב (תרנגול בסל) זה אומר שהוא גבר עם מלא נשים סביבו.

בפארסית תרנגול זה חורוס שזו גם המילה לתאר גבריות מתפרצת 

סך הכל לעולם הגברי יש איזו אובססיה לתרנגולים כנראה  😄 

יש עוד מלא דברים כאלה שאני יודע ואתם לא באמת צריכים לדעת ...

סקס של כעס, שנאה, למען האמת אני יכול להבין את הריגוש וההנאה בסקס כזה, ועדיין, לפני כמה ימים, מישהי שהכרתי באינסטגרם ביקשה בדייט הראשון שלנו שאזיין אותה בשנאה שאכאיב לה הדרך שתראה את הכעס והשנאה שלי בעיניים. אמרתי לה לא. 

בצער, אבל אמרתי לא. 

אז למה בעצם? 

הגענו לדייט אחרי שבועות של שיחות און אף, למדנו להכיר לא לשם הכרות. 

במהלך השיחות היא סיפרה לי על כדורים שהיא לוקחת לאזן את עצמה ושיש לה מניה דיפרסיה. 

אין לי בעיה לצאת עם מישהי על כדורים וגם שליטה יכולה להיות חלק מזה.

אבל לא  Hate fuck בשום מצב. 

ההשלכות של שנאה וכעס על הנפש הן מורכבות ומי יודע אלו טריגרים או כפתורים יופעלו לה.

המשכנו לשתות יין וקבענו סשן קשירות במקום.

אם היה לי מנוי זהב הייתי משתף אתכם בקשירות הנפלאות.

אבל בלי שנאה בלי כעס.

כי זה כיף אבל רק בתוך כללים ברורים מאוד 

לאנשים שיכולים לעמוד בזה.