לפני 10 שנים. 30 במרץ 2014 בשעה 6:26
מרצדת בין הקטבים
מתהלכת בין המתים חיים
נושקת לטיפות הטל
בועטת לכל כיוון,מה שמיותר
משחקת עם עצמי
מרחפת בין הצללים
ואני תמיד אני
גם כשמתקרבת וגם כשרחוקה
אני יכולה להיות בוטה
יכולה לתת לדימעה,להחליק בתוגה
יודעת מתיי צריך להפסיק
וצוררת תחושות אבודות בתוכי
וכך תמיד אשאר אני
בין חושך לאור מגלה נסתרות
ושומרת צללים רחוקים מפרעוות
ורוקדת בין הקטבים