לפני 6 שנים. 21 בפברואר 2018 בשעה 6:40
קו שביר דקיק,מונצח בתוכי.מראה תזכורת למה שאני,היי שם באמצע.זוהר ועמוס באור שממשיך לחדור וכמעט ממיס את הכל.דוחק את הקצוות למקומות לא ניראים.כמו זריי ורדים שחורים וורודים.האמת שנוגעת בשקר,החלום שמתעורר למציאות.שם אני נמצאת,ביין הקטבים.נוגעת בליטוף ביום ובלילה השוכנים בתוכי.המרכז בועט ורוקע ורוצה להתקעקע,ולקבוע את מה שאני.
