" A woman's shoulders are the front lines of her mystique, and her neck, if she's alive, has all the mystery of a border town. A no-man's land in that battle between the mind and the body"
אמר אל פאצ'ינו בדמות השטן באחד הסרטים החביבים עלי.
האמת, כשצפיתי בסרט לראשונה לא התחברתי לתיאור. אני לא ממש הבנתי מה יכול להיות סקסי בצוואר שלי...
וזאת על אף אובססיה לז'אנר הערפדים שיש לי מאז שאני זוכרת את עצמי.
כמובן שהם שינו לי את הדעה.
צוואר הוא כבר לא האזור הזה לתלות עליו שרשראות או צ'וקרים. עכשיו אפשר להצמיד עליו קולרים.
צוואר הוא האזור הזה שהיא, אשר לא פחות אובססיבית לערפדים, נהנית לנשוך עד שאני צווחת מכאב. או ללקק בעודי מצחקקת מדגדוג ומבוכה.
צוואר זה האיבר שהוא אוהב לעטוף עם כפות ידיו הגדולות וללחוץ וללחוץ. לחסום לי את האוויר, לבטל לי את היכולת לדבר ולייצר בי פחד קיומי.
חלקו האחורי, העורף, משמש לתפיסה כדי להעביר אותי ממקום למקום.
על אותו עורף מתנוסס קעקוע (כבר ממש לא חדש) שמסמל חמש שנות אושר ושמחה שחלקנו.
אני לא יודעת אם יש שם קרב, כפי שפאצ'ינו מתאר זאת. בד"כ כשהם מתקרבים לצוואר שלי אז המוח פשוט מובס.
מה דעתכם על התיאור מהסרט? מה דעתכם על הצוואר כאזור סקסי/לא סקסי?
