אנחנו מתכתבות בהתרגשות על מסיבת הפם-דום פליי חנוכריסמס שמארגנת בלו עם חברותיה.
ואז פתאום היא שואלת אותי "מה הגבולות הקשיחים שלך לערב הזה?".
אני נאלמת דום.
אחרי יותר מ-11 שנה ביחד מאיפה היא מנפיצה לי את השאלה הזאת.
מה גם שבכל השנים הללו לא היא ולא זאלו קיבלו את זה כשכן טענתי שיש לי גבול. וכמעט תמיד עשו בי מה שרצו ותמיד-תמיד קיבלו ממני הסכמה למפרע 😝
זה פשוט לא הסגנון בדס"מ שלנו.
לא כי אנחנו כאלה הארד-קור, פשוט כי יש אצלנו שילוב מאוד ספציפי של פטישים, אופי וכיום כבר רמת אינטימיות והיכרות כאלה שהבחינה של גבולות היא יותר תגובתית ברגע מאשר בהצהרות ידועות מראש.
אבל זה היה כ"כ מוזר שלא הבנתי שהיא צוחקת. ואז התחלתי לחשוב מה לענות לזה ולא היה לי מושג.
ואז נכנסתי לסרט שאיך זה יכול להיות שאין לי גבולות? שאני לא יודעת מה הקווים האדומים שלי? כמה אני לא מודעת לעצמי 🤦♀️
אז עניתי איזו תגובה שהביעה את מבוכתי מהשאלה והיא ענתה תשובה שהיה ברור ממנה שהשאלה נשאלה בהלצה.
ובא לציון גואל.
אבל לכמה דקות היא הכניסה אותי למיינד-פאק די רציני. אפילו בלי להתכוון.
לפעמים מוח הסאבית הוא הדום הכי רשע שיש.
סופ"ש נעים חברים!
את מי רואים מחר במסיבה של מיאו?