אומרים שלא עושים החלטה חשובה על בטן ריקה, או שמא זה מבלי שישנים עליה?
אני לא זוכרת...
אתמול עשיתי החלטה חשובה, לקח לי שנתיים להגיע אליה והיא נוגעת לי בנקודות הכי קשות, חסרות בטחון ומביישות שיש בי.
אפילו יכול להיות שבקשר עם מישהו אחר לעולם לא הייתי צריכה להתעמת עם הצד הזה שבי, אבל כפי שאמרתי להם אתמול- אני לא רוצה קשר אחר, אני רוצה קשר כמו שלהם.
"למדו אותי את דרכי הכוח" אמרתי באי אלו מילים, והם, כמו תמיד, חייכו אלי בשמחה וגאווה ובסבלנות עד אין קץ הראו את הנכונות לקחת אותי איתם וכמו תמיד- הפתיע עד כמה נעים לי לאתגר את החולשות שלי יחד איתם.
לא אכלתי כשהחלטתי את ההחלטה ההיא, אבל הייתי שבעה משנתיים של אושר ואהבה ואכפתיות.
לא ישנתי כשהגעתי למסקנות החדשות שלי, אבל הייתי מאוששת ומחוזקת משנתיים של תקשורת, האזנה וכנות.
אז עכשיו כבר עברו 24 שעות וקמתי לבוקר צלול, עדיין שלמה עם עצמי ואפילו מתרגשת לקראת הבאות ואולי עם קצת פרפרים בבטן לאור מחשבה על מסע חדש איתם, כי לגלות איתם דברים חדשים הפך לאחד מהדברים שאני הכי נהנית לעשות בחיי.
*אני מקווה שאתם יודעים שכשאמרתי לכם שלא הייתי עושה את זה עבור אף אחד אחר- התכוונתי שבחיים לא הייתי מצליחה לצאת ממערבולות המחשבות השליליות והתבוסתניות שלי וחושפת את עצמי לאופציה חדשה. פשוט לא הייתי מספיק שבעה ומאוששת בשביל זה.
אוהבת אתכם-
המילים הללו כבר לא באמת יכולות לבטא את עוצמת הרגש שלי כלפיכם, אבל זה מה יש :)
