הולכים לבית קפה תמים, היא מזמינה הפוך ולי בא קולה. אני מזמין לנו גם משהו לנשנש.
אומנם זאת פגישה שנייה, אבל נראה שאנחנו מכירים כבר מלא זמן, מחכים להזמנה, מדברים, פתאום אני עוצר את השיחה- מגיש לה שקית קטנה- שולח אותה לשירותים לשים מה שבשקית. כמובן שבשקית ביצת רטט איכותית ומוכרת לה מפעם קודמת, היא חוזרת מתיישבת מולי, וממישכים לדבר. בכל רגע נתון אני יכול להפעיל את הרטט שלה למטה, מתחיל מבקטנה -רואה את החיוך שלה, ואז מתחיל לשחק עם העוצמות וסוגי הרטט- רואה אותה נבוכה , מחייכת, משנה פרצופים (לטובה). ובינינו אני יודע שגם הרטיבות מתחילה להשפיעה. הקינוח והשתייה מגיעים- וגם בחלק הזה ממשיך לשחק איתה :)
מסיימם לאכול, משלמים ועכשיו מחכה לה הפתעה- עליה דיברנו ארוכות וידעתי שזאת פנטזיה גם שלה שהיא רוצה ליישם- חדר בדסמי עם כיסא גניקולוגי מיוחד, היא רואה אותו, נבוכה מאוד אך מתפשטת ויושבת על הכיסא לבקשתי. אני מולה כשהיא פתוחה לרווחה מולי- מרגיעה אותה, מלטף, מתחיל לשחק בעדינות איתה עם רוטטים שונים שמחליפים את הביצת רטט. היא מגיעה לשיא, יורדת מהכיסא, אני מלטף אותה, מחבק וחוזרים לדבר :)
**הסיפור פרי דימיון
