האווירה באחוזה המפוארת ריחפה בין מסתורין לאינטימיות. שערי הברזל העתיקים נסגרו מאחורי רונה ודניאל. הווילה, על חלונותיה המקושתים, השקיפה על הכניסה בחיוורון חלש.
דניאל, גבר נאה בשנות השלושים, בעל מבט חודר ונוכחות כוחנית, צעד בביטחון, כאילו הוביל אותה למקום שיועד להם זה מכבר. רונה, אישה צעירה, עוצרת נשימה במראהה, חשה דופק מואץ.
הם נכנסו אל לובי עצום מימדים, חשוך ועשיר, מהמהירות הגיעה לחדר השינה המפואר, ששיחזר את עולם הריגוש האפל. במרכזו ניצב כיסא גינקולוגי מרופד עור שחור ומאיים, רצפת העץ הכהה כוסתה בשטיחים מפוארים וכבדים, וקירות החדר העצומים היו מעוטרים במראות גדולות ונוצצות במסגרות זהב. האווירה הייתה אפופה ריחות עור וקטורת, שריח מתוק וחריף התערבבו בו באופן מטמטם.
"אווו," נאנחה רונה בפחד, מעט מבולבלת. דניאל החזיק לה את ידיה חזק.
הוא ניגש לקופסה, "תראי את המבחר". הוא הוציא צעצועים מקופסה שחורה מרופדת קטיפה והחל להתלבט מה יבחר. הוא ניגש אל ארון הבגדים והוציא בגד ארוך ומגוחך, גזר את החלק התחתון שלו וציווה עליה ללבוש את זה. רונה היססה בהתחלה, אבל צייתה. היא חשה מושפלת ומבולבלת, אבל גם סקרנית.
"הכיסא, בואי," הורה דניאל בטון מצווה, ורונה נעה לעברו כאילו כוח חיצוני גורם לה לעשות זאת.
הוא הורה לה להתיישב עליו ופישק לה את רגליה. רונה התבוננה בו במבט מלא ציפייה. היא הרגישה שהיא נכנסת לעולם בו הכוח לא בידיה, ושהיא תהנה מזה.
"תסתכלי עלי," אמר דניאל.
הוא החל לעסות בעדינות את אזור פי הטבעת שלה, מחליק חומר סיכה על קצות אצבעותיו, תוך שהוא לוחש מילים סקסיות. היא התחילה להרגיש חום, מתפשט בגופה. היא נישאה ראשה מעט.
"תסתכל על המבחר", הוא אמר לה. והציע לשימוש פלאג אנאלי רחב, סמיך ומלא חומר סיכה. החדרת הפלאג גרמה לתחושת מתיחה איטית ועמוקה. רונה נאנחה מכאב קל, אבל התחושה התחלפה בהדרגה בהתרגשות חמימה. ככול שהפקק נכנס, התרחבה התחושה של תנועה אטית ועקבית במכה אחת. היא החלה להתרגל לזה, אבל היא עדיין חשה בו והחלה לגנוח. הוא ביקש מרונה שתהיה ילדה טובה, רונה שוב כרעה ברך. התזוזות של איברי מינה החלו להיות מורגשות מאוד, ותחילתה של רטיבות החלה להיווצר.
הוא החל להגביר את רעשי הסביבה.
הוא עבר לוויברטור נוסף שהוא הגיע לאזור הפטמות והוא שאל אותה מה היה גורם לה להרגיש טוב. תשובתה גרמה לדניאל להבין שכדאי להגביר את הקצב אבל לבסוף החליט להוריד קצת את הקצב. הוא החל לדגדג לאט באזור הדגדגן והוסיף מכשיר נוסף.
כאשר הגיע המכשיר לישבן התחיל להגיב בשריפה של כאבים. דניאל לא הפסיק. "אם לא תבקשי ממני, תהיי ילדה טובה, אני לא מפסיק". והוא המשיך.
"את תהיי שלי לגמרי." אמר דניאל בטון קריר.
תוך כדי המשחקים, דניאל החל ללטף את דגדגנה של רונה בעדינות. היא התחילה להתפתל, התנועות שלו הלכו והגבירו את תנועות העונג שלה. הוא עצר. רונה התחילה לצעוק "עוד". הוא אמר לה להשתתק. "אני קובע פה עכשיו הכל". והוא חזר לדגדגן.
הוא שינה את קצב והעוצמה. והוא השתמש בוויברטור כמעט סוג של אקדח, אבל עדין.
כאשר הפסיק, רונה נשכבה על הכיסא עם מבט חצי מזוגג, גופה רעד בתאווה.
הוא התמוטט מעליה, נשם בכבדות, ונתן לה מבט שקט. "אני מצטער", לחש, "אני מקווה שנהנית."
רונה, נשמה בכבדות, חיוך קטן מתפשט על שפתיה. "תודה לך", לחשה, "אתה מושלם".
הוא לחץ את ידה וחייך בעצמו.