חדר האוכל היה שטוף באור נרות חמים ומהבהבים. השולחן הארוך היה ערוך בקפידה, עם מפת לבנה, כוסות כסף וצלחות פורצלן. ריח תבשילים חגיגיים נישא באוויר, מעורב בניחוח עדין של בשמים. המשפחה התאספה, בירכה את החג, וקראה את ההגדה. אך מתחת לפני השטח רחשו רגשות עזים יותר, תשוקה חבויה ומשחק סודי.
דוד, גבר כריזמטי בשנות ה-30 לחייו, בעל מבט חודר ונוכחות סמכותית, ישב בראש השולחן, עיניו בוחנות את רות, אישה צעירה ומושכת, גם היא בשנות ה-30 לחייה, שישבה לידו, לבושה בשמלה אדומה אלגנטית. היא נראתה רגועה, אך מתחת לפני השטח, גופה רעד בציפייה.
"הערב הזה," אמר דוד בקולו הסדוק, "נחגוג את החירות שלנו, בכל מובן."
רות הנהנה קלות, עיניה יוקדות ניצוצות של הבנה. היא ידעה שהחגיגה האמיתית תתחיל רק לאחר עזיבת האורחים.
הסדר המשיך כרגיל, אך דוד ורות החליפו מבטים חטופים, והמגע הקל של ידיהם מתחת לשולחן העביר גלים של התרגשות. דוד שלח הודעה קצרה לטלפון של רות, ובה כתב: "ההפתעה שלך כבר מוכנה."
רות הסמיקה קלות, אך הצליחה לשמור על פאסון. היא ידעה שדוד הכין עבורה ביצת רטט אלחוטית קטנה, והרעיון להשתמש בה במהלך הסדר עורר בה תחושות מעורבות של פחד והתרגשות.
כשהגיע זמן אפיקומן, דוד ביקש מרות לעזור לו במטבח. הם נכנסו לחדר צדדי, שם חיכתה להם קופסה קטנה.
"עכשיו," אמר דוד, קולו לוחש, "המשחק מתחיל."
הוא הוציא את ביצת הרטט, והסביר לרות כיצד להניח אותה. היא עשתה זאת במהירות, מנסה להסתיר את ידיה הרועדות. דוד נתן לה את השלט הרחוק, ולימד אותה כיצד לשלוט בעוצמת הרטט.
"תתחיל בעדינות," אמרה רות בחיוך , "ואל תגזים. אנחנו לא רוצים לעורר חשד."
הם חזרו לשולחן האוכל, וניסו להתנהג כרגיל. אך מתחת לפני השטח התרחש ריקוד אסור, משחק סודי ומסעיר. דוד לחץ קלות על המסך של הטלפון, וגלי רטט עדינים החלו ללטף את דגדגנה של רות. היא התפתלה קלות בכיסאה, מנסה להסתיר את תגובתה מהסובבים.
דוד הבחין בהסמקה הקלה שלה, ועיניו ברקו בהבנה. הוא ידע בדיוק מה קורה, והדבר עורר בו תחושת כוח עצומה, והתרגשות חשאית.
ככל שהסדר התקדם, העוצמות נעשו נועזות יותר. הוא הגביר את עוצמת הרטט, וגופה החל להתפתל בעוויתות קטנות, בלתי נראות כמעט. היא נאנחה בשקט, מנסה להסתיר את קולותיה מהסובבים, אך תחושת העונג הלכה וגברה.
דוד צפה בה בחשאי, נהנה מההצגה הפרטית הזו, מהידיעה שהוא שולט בתחושותיה מרחוק. הוא חש גל של תשוקה עולה בו, תחושה של כוח ובעלות.
לאחר ארוחת החג, כשהאורחים החלו לעזוב, דוד ורות החליפו מבטים נלהבים. הם ידעו שהחגיגה האמיתית רק מתחילה, והם סוף סוף חופשיים לבטא את עצמם.
הם נכנסו לחדר השינה, שם חיכתה להם מיטה גדולה ומפוארת. דוד סגר את הדלת, והאווירה השתנתה באופן מיידי. הציפייה התחלפה בתשוקה עזה וגלויה, והסוד הפך למציאות.
דוד הוציא קופסה קטנה, ובה מגוון צעצועים: אזיקי עור, רצועות משי, שוט דק, ויברטורים נוספים, פקקים אנאליים, וצעצוע יונק לדגדגן. עיניה של רות התרחבו בסקרנות וציפייה, אך גם בפחד קל.
"עכשיו," אמר דוד, קולו נמוך וסמכותי, "אני אראה לך מהי חירות אמיתית, מהי כניעה מוחלטת."
הוא החל באזיקי העור, קושר את ידיה של רות בעדינות למיטת האפיריון. הוא ליטף את עורם החשוף, מלטף אותה בתנועות מעגליות, ורות נאנחה בהנאה, תחושת חוסר האונים וההתרגשות מערבלות אותה, גורמות לה להרגיש חזקה וחלשה בעת ובעונה אחת.