האורות באולם הקולנוע החלו להתעמעם, והמסך הענק התעורר לחיים. מאיה נאחזה קלות במשענת הכיסא, ליבה פועם בחוזקה. היא הרגישה את נוכחותו של הפלאג , אך הממלא, בתוכה, תזכורת מתמדת לכניעתה המתוקה לאדם שישב לצידה. מבט מהיר לעברו גילה חיוך קטן ושובב על שפתיו כשהוא הוציא את הטלפון שלו. היא ידעה מה עומד לקרות, והבטן שלה התהפכה בציפייה מעורבת בחשש. לחיצה קלה על המסך, ורטט עדין החל לפעום בתוכה, ביצת הרטט שהחביאה מוקדם יותר התעוררה לחיים. ההפתעה הראשונית התחלפה במהרה בגל חום נעים שהתפשט במעלה גופה, גורם לה להסמיק קלות בחשכה.
הסרט כבר לא עניין אותה. כל החושים שלה התמקדו בתחושות המתגברות. אדם, בשליטה מוחלטת, שיחק עם עוצמות הרטט, מעלה ומוריד, יוצר מקצבים מתגרים שהתפשטו ממרכז גופה החוצה. מאיה התפתלה קלות בכיסאה, מנסה להישאר בשקט, אך אנחות קטנות וחנוקות ברחו מפיה. הרטיבות בין רגליה הפכה מורגשת יותר ויותר, כל פולס של רטט מהביצה וכל תנועה קטנה של הפלאג שלחו אותה קרוב יותר לקצה. היא נשכה את שפתיה, נאבקת בדחף להישען עליו, להיכנע לחלוטין לתחושות המציפות, בעוד אדם מתבונן בה מהצד, עיניו נוצצות בהנאה מהשליטה המוחלטת שלו על עונג.