"נסיכי, מה בא לך לעשות הערב?", היא שלחה לי הודעה בצהריים, "שאדע איך להתארגן עבורך", הוסיפה.
"אני עדיין לא יודע, יום עמוס בעבודה, אבל כנראה שלא יהיה לי חשק לצאת", השבתי.
זה היה יום חמישי.
בדר"כ היינו נפגשים כמעט תמיד בימי חמישי, זה הסתדר לשנינו.
עובדים במהלך השבוע, לא תמיד יש כוח להיפגש.
אבל באותו הערב, לא היה בא לי לצאת.
דווקא, היה לי חשק לערב בייתי עם הבובה שלי.
"אפשר להישאר בבית ולראות איזה סרט או משהו אם תרצה", היא הציעה.
"אפשרי, נראה יותר מאוחר", השבתי והוספתי, "תהי אצלי ב21:30 ותביאי דברים לשינה".
" (-: ", זאת הייתה התגובה שלה.
חזרתי מהעבודה בסביבות 20:00, פושט את הבגדים ונכנס מיד למקלחת.
חייב לשטוף את השבוע הזה מעלי.
יוצא מהמקלחת, מתנגב, מחליף לבוקסר בלי כלום מתחת.
ככה אני אוהב, שזה משוחרר.
השעה הייתה כבר 21:10, היא שולחת הודעה, "מאמי, אני כמה דקות מגיעה, לעלות?".
"כן", השבתי.
היא מצלצת בפעמון, אני פותח את דלת הכניסה ורואה אותה מולי 'מתוקתקת'.
לבושה בחצאית מיני ורודה מתרחבת כזאת.
חולצה לבנה צמודה עם איזה קשקוש עליה, שניתן לראות דרכה בבירור את חזיית התחרה שהיא בחרה ללבוש מהסט שקניתי לה לפני כמה ימים.
לק אדום בוהק.
איפור מעושן, עם שחור בעיניים בדיוק כמו שאני אוהב.
שלוש טבעות על יד ימין ושתיים על שמאל.
צמיד עדין ושעון.
שרשרת ה'גמירות'* שלה על צווארה (*יוסבר בפרק אחר...), הכל טיפ טופ בדיוק כמו שאני אוהב.
אבל הנעליים... היא הגיעה עם נעלי בובה שחורות ו...שטוחות(!) רחמנא ליצלן...
למזלה, עוד לפני שהספקתי לתהות על המחדל הזה, היא חייכה ואמרה "אל תדאג, אני מכירה את הכללים, רק בגלל שאנחנו לא יוצאים אז באתי ככה, אני מיד מחליפה".
והיא אכן כבר מכירה בעל"פ את החוקים והכללים שהגדרתי.
טוב יותר מכל קודמותייה.
רגע לפני שהיא מתקרבת לחבק ולנשק אותי לשלום, אני תופס אותה בצוואר ומצמיד לדלת ולוחש לה באוזן - "פעם אחרונה שאת באה ככה מבלי לבקש אישור לזה, ברור?!".
היא השיבה - "סליחה, זה לא יקרה שוב".
"יופי, לטובתך", השבתי.
"עכשיו את צריכה לעבור בדיקה בטחונית לפני שיאושר לך להיכנס לדירה שלי", הוספתי וסובבתי אותה עם הפנים לדלת.
"לפסק רגליים! להרים ידיים ולא לזוז!", ציוותי עליה והיא מיד ביצעה.
מתחיל ללטף את רגלייה ומרים את החצאית הקצרה.
"יפה", אמרתי.
"אני רואה שהלכת על הסט המלא שקניתי לך", המשכתי שחוטיני התחרה הלבן שלה נחשף בהדרגה ככל שהחצאית התרוממה.
"רציתי לשמח אותך אחרי השבוע שהיה לך, אז ידעתי שתאהב", היא ענתה.
"יפה מאוד, אבל זה פחות מתאים לנו הערב, אני בטוח שתמצאי משהו שיתאים יותר", אמרתי והוספתי "משוחררת לבנתיים, עכשיו את יכולה להמשיך במה שרצית".
היא חיבקה אותי חזק, לכמה שניות ונישקה נשיקה לוהטת.
אח"כ, שאלה אותי - "אדום, שחור או כחול?".
"אדום" אני עונה, והיא כבר צודעת לכיוון חדר הארונות שלי, ששם יש פינה מיוחדת לכל ה"הפתעות" האהובות עלי.
לאחר כמה דקות, היא יוצאת ולגופה חזייה אדומה ותחתון חוטיני קטנטן תואם, גרביונים אדומים ונעלי עקב 15 ס"מ, אדומות ומבריקות שקנינו לא מזמן מאלדו.
היא ניגשת אלי בעודי עומד במטבח, מחבקת אותי ושואלת, "אתה אוהב את מה שאתה רואה?".
השבתי לה, "בוודאי, אחרת לא הייתי בוחר בך להיות הבובה שלי" והושבתי אותה על אחד מכיסאות המטבח...
המשך בפרק הבא...
