היו הייתה, בארץ רחוקה רחוקה. (לא ליד פ"ת או משהו כזה🙄😅) לוחמת אור אמיצה ואוהבת. שולטת מאז ומתמיד. מהנשמה. מה-בפנים.
קראו לה שלמות.
.
שלמות אהבה לרחוץ בים ולנפוש את זמנה בשריפת עורה הענוג. היא אהבה להשתזף, כן.. אך לא נזהרה ולעיתים אף נשרפה קלות (או מעבר).
שלמות הייתה מעין יצור כלאיים שכזה, (לא ארחיב בנושא) אך מי שהרגיז אותה נתן דרור לצד הפחות נחמד שבה.
מעשה שהיה כך היה.. לאחר שבוע קשוח ויום חמים ומשזף במיוחד,
הזמינה שלמות לביתה משלוח חיבוק דוב מצעצוע חמוד ומקומי. החיבוק נרכש כדת וכדין בחנות ה"כביכול צעצוע" המקומית.
אולם.
היה עיכוב במשלוח.
ה"כיביכול צעצוע" התורן הבטיח להתאמץ להזדרז ולהגיע תוך חצי שעה או פחות.
.
הוא הגיע אחרי.
הוא נכנס לבית, איפשר חיבוק אמיתי וטוב והיה מאוד אדיב ומקסים. הציע באוטומט לסייע עם הכביסה והשרה אווירה נעימה.
אולם.
במאית השניה בה הופגן כלפיו ביטוי bdsm-י ולו הקל שבקלים..
.
הוא התחיל מיידית להבהל.
.
כשהפנטזיה פוגשת את המציאות זה מפחיד.
שלמות יכלה להבין את זה .
🖤
.
הכביכול צעצועים בבחינה הם בדרכ עם מבט אבוד כמו של חתול אל מול פנסיי הרכב. ככ חמודים, למות מזה 😹
אבל ה"כיביכול צעצוע" הזה ..
ממש נבהל.
(בותק באותה השניה)
סטירה הוציאה אותו ל3 דקות של שוק.
בין הגלים של פניקה שלו, בין עידוד ובין חינוך.. היא הסבירה את חוקי הבסיס.
על 4.
תמיד .
..
אלא אם נאמר אחרת.
להרכין ראש.
להשפיל מבט. תמיד.
לבקש רשות .
תמיד.
אם ניתנה לך מאפרה תדאג ששלמות לא תאלץ להמתין.
.
בייסיק.
הוא נכשל שוב ושוב.
שוב ושוב
ושוב
ושוב.
.
שלמות דרשה שאם יביט בעינייה בשנית ה"כיביכול צעצוע" יעוף לה מהטירה.
אז הוא הביט.
והוא עף. (כמעט ולווה פיסית).
.
ה"כיביכול צעצוע" היה נראה אבוד ומבולבל לחלוטין. ראשית הוא לקח בחזרה את היין שהביא (ב"חשיבה יצירתית" מחוץ לקופסה, בכמתנת מנחה).
ואז עמד במזדרון הבניין כמה רגעים והלך.
לא כל ערב חייב להיות מוצלח.