יש לי שניים (שלושה) כרגע.
יש עוד כמה מסתובבים למיניהם, בתקן פלסטר בתקן מסטיק, שרפרף.
יש כאלו שמנסים לקחת אותי למסיבות של גרושים גרושות.
יש כאלו שיודעים טוב טוב עד כמה שהם לא משמעותיים.
יש את החוזרים מהעבר (שעם חלקם כיף להיות נוסטלגית ויש כאלו שגם שלמות של 20+ לא רצתה להכיל).
יש כאלה שמגיעים רק לנקות/ לעשות עיסוי/ לספר את החתול.. יש..
אבל בגדול
יש שניים (שלושה).
.
(פרח לב הזהב) ,הקטין המסוקס והבריטי הידען.
כל אחד מהם הוא טייפקסט בפני עצמו (כמו כולנו בעצם). כזה שמעורר בי דברים שלא חוויתי כבר שנים אם בכלל.
(יאיייי לי🤗😜❤)
כל אחד מהם מנגן לי על מיתר ספציפי מאוד. ספציפי מאווווווווד.
אם שלושתם היו איש אחד הייתי מתמסרת תוך שניה. נותנת את כל כולי. כלללללללל כולי*
אבל הם לא אחד. הם שניים (שלושה) וזה מה שנכון. לפחות לכרגע. אז הכל טוב ויפה, אחד כבר סוג של קולר (עדיין לא הזמין את ההורים לטקס, אז אין גושפנקא מוחלטת), אחד בHOLD כי זה פשוט מסובך מידיי והשלישי טס לחול.. וכאמור, אני לא בקטע הווירטואלי.
קיצקוץ. שניים (שלושה) הם בהחלט מספיקים. אבל......
.
..אז הגיע צעצוע נקיונות. חד פעמי כי ג'ורג'י בוי לא סיים את כל הניקיונות שלו.. הגיע מישהו מהעבר ששכחתי אבל בא ממש בטוב. מישהו שמשרה תחושה שאנחנו מכירים כבר תקופה (סביב ה12 שנים אמרנו?)
והוא ניקה בפדנטיות ללא הערות מצידי (אפשרי בכלל??) והוא היה מתוק ונעים ואיכותי.
אני שמחה שהוא פה.
היא?
#שלושה_(ארבעה).
#?
#לא_חמדנית.
.
*אהםםםםם.. כן פיצקים חמודים שלי, גם שולטות מתמסרות. ..ויש שיגידו יותר מנשלטים (לחלוטין, אני אחת מאלו שיגידו ויקיימו).
