היה בחור מקסים שסעד איתי במסעדה משובחת והתענג (לפחות) כמוני.
הבחור, אשר בכוונה לא מוגדר כצעצוע או נשלט, חדר לי ללב. סקרן אותי והשאיר רושם. הוא קיבל ממני הודעה (צומי ממני.. רספקט😈😏) ולאחר תשובה קורקטית דיי נעלם לו.. מחשבות.. תקוות.. הבחור בסיני, לא זמין (אז מה? בדרך לשם לא היה אפילו רגע אחד פנוי??) הרגיש נכון, אולי הרשתי לעצמי יותר מידיי? אולי הוא נבהל לי? זה היה הסדיזם? הרגל שנדחפה לעומק הגרון? השיקוף? זין. אני זו אני זו אני. זוט עני.
לא כל מה שמרגיש לי נכון הדדי (למרות שלגמריי נראה שכן).
ואז, שחררתי.
אז היום פתחתי מכרז קטן. מספר 1 עף מפה אחרי 5 דקות. אפילו לא שווה פירוט. מספר 2 התהדר בסיפורי מלחמה מרשימים אבל נפל בניקיונות. מספר 3 נדחף בתור, הגניב אותי לחלוטין אבל היה חייב לפנות את מקומו למספר 4. אני בטוחה שסיפורו עוד ימשך (קטין בן 24 אבל אופנוען וחמוד אשש) ומספר 4 ...
עכשיו פה.
אומנם הוא נטו על תקן פלסטר אבל ממש חמוד (התמונות משקרות) כרגע הוא מנקה במרץ. נראה מה יוליד יום.
קיצר, ממתינה שפיצקי יחזור מסיניי ואראה אם יש תירוץ מעניין או שאני סתם לא בשבילו.