היו היה. לפני ימים לא רבים כל כך... בארץ, לא רחוקה כל כך סיפור מקרה שגרם לי לחשוב.
זהו סיפור ללא גבורה, ללא רומנטיקה וללא עתיד. מה כן? מוסר השכל טורדני ומעיק. כזה שידוע מראש אבל מתעקש להמרח על הפרצוף בחיוך מזלזל.
סיפורנו מתחיל במיצי, חתלתולה טובה מבית טוב. לעיתים רכה, לעיתים שורטת, כזו שחייה למדו אותה להתנהל כחתולת קרבות למרות שחונכה אחרת. מיצי אאמינה באהבת אמת. אהבה טהורה ורכה של חתלתולות בנות 16. למרות כל שיעוריי החיים מיצי לא זנחה את התקווה הגנוזה (כן, גנוזה) וכיוונה למשהו גבוה יותר. בנוסף... מיצי, השם ירחם, הייתה חובבת BDSM מושבעת ואהבה לחקור, לשחק ולעיתים אף להתעלל כמעה בעכברונים קטנטנים ופוחזים. מיצי המתוקה טיילה לה ערב אחד ונתקלה בעכברון חמוד. העכברון מילא את ראשה במחשבות ואת רגליה ברטט. היא ידעה שאין סיבה להרחבת הלב ולפעימות המיותרות אך החליטה לבחון ולאפשר.
לאחר ערב וונילי משהו אמרה גומר והרגישה שפיצי, העכברון החמדמד.. יכול לתפוס חלק בחייה. היא פינתה מקום, זנחה עכברונים שונים ולקחה נשימה עמוקה. ימים ספורים נוספים, שיחות עומק ומיצי החלה להאמין בבלתי אפשרי.
פתאום העכברון הקטן מילא את ראשה וליבה ותפס מקום של אמת. מיצי הייתה מאושרת.
...לאחר שהטרף נגרר למאורה מיצי הייתה מבולבלת.
היא לא רצתה למעוך את ראשו על הרצפה, היא לא הרגישה צורך למשוך וכמעט לתלוש איברים. לא היה לה אפילו דחף לראות אותו מתחנן על חייו. היא פשוט רצתה שיהיה שם.
מיצי לא זכרה רגשות ותחושות כאלו, כל תקוותיה התערבלו לאנדרלמוסיה מוזרה ולא ברורה.
ומיצי הייתה מאושרת.
הדקות עברו, התחושה התעצמה והיא אפשרה לעצמה להיות עצמה.
שוב, מבלבל מאוד.
ערב של תשוקה, מחשבות, תחושות, רגשות.. ומיצי?
.מאושרת.
פיצי לא ידע להכיל. הוא ידע רק לבחור מסך האפשרויות שראה, שלא כפי שמיצי הרגישה וקיוותה.. הוא לא יכל (באמת) לראות אותה. הוא ראה חלקים, התחבר, התמכר... אבל הוא לא.
ראה.
אותה.
.
סופו של דבר, כפי שברור ומובן.. מיצי חזרה לסורה והלכה לחפש לה עכברון אחר. בתחושת החמצה, מחנק קטן בגרון.. היא הבינה שזה לא העכברון שלה. זה טרף של חיה אחרת. היא לא נוגעת במה שלא שלה. כזאת היא מיצי. חתולה של עקרונות.
ופיצי?
..זה כבר סיפור אחר. מקווה שטוב לו.
.
.
תמיד תשאר לך פינה חמה.
.
אצלי ואצל מיצי.
#מיאוו.
