לפני שנה. 9 בספטמבר 2023 בשעה 18:27
הרצפה קרה, הנשימות עמוקות... רעד. רטט.
רעד.
אני מרגישה שאפשר עוד קצת... העקב חד, אני חולה על סטליטו. אני .
חורטת בעדינות בגב, שורטת את דרכי לרקטום.
הוא מתנשף. בוטח בי אבל מפוחד כמו גור קטן.
הכל חנוט, סגור, אטום.. חוץ ממה שכיף לי שמשוחרר.
האשכים נמעכים תחת כובד רגלי והעקב. .. ממשיך לטייל.
זו פעם ראשונה שלו. הוא פוחד, אני יודעת. שונאת לשחק עם חסרי ניסיון אבל חולה על הטיקים שהם מביאים איתם.
פאאאאאאאאק. אני ככ מתגעגעת לסטראפ שלי.
בצער רב וביגון קודר אני משחררת את האחיזה והלחץ מאזור החלצים. אני מהנדסת אותו לתנוחת ההמתנה. ישבן מורם, גאה נמתח מולי ואני מפנטזת.. במקום לזיין אותו עם עקב (שברור שילקק אחכ עד כדי צחצוח) אני מותחת עליי את הרצועות. מבריגה טוב ומסככת.
ממממממממממממ כבר יותר מעשור בלי.
#מתגעגעת.
