צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סה"כ צעצוע.

זה באמת כזה קשה. כזה פאקינג קשה. למצוא צעצוע? יש כל כך הרבה, יש כל כך הרבה שוני.. ואולי בגלל זה, קשה.

אז אולי יש אחד שבאמת נושם את זה כמוני..? חי את זה, באמת. מתמכר לזה. לא יכול בלי זה..? הכלבלב בבדיקה הוא טיפש, אולי מכוער, חסר ניסיון, חסר ניצוץ.. הוא בדר"כ או צעיר מידי (26) או יותר מידי מבוגר לי (50).. הוא מחפש את המין, הוא לא מבין מהי אפלטוניה או מה הקשר שלה למנטאלי. אולי הוא רק חלק מזוג, הוא שולט מלמטה, הוא מנסה למצוא את עצמו, משקר.. יש כל כך הרבה. כל כך פאקינג הרבה. ועם כל אלו, אולי מצאתי לי אחד איכותי???

זה סותר כל הגיון בריא. זה מתיש. זה מאכזב. זה הכל וזה כלום. אני עדיין מאמינה.
לפני 4 שנים. 28 בינואר 2020 בשעה 23:16

.

עבר המון זמן מהפעם האחרונה. ה‐מ-ו-ן ה-מ-ו-ן זמן. אפילו היה חשש קל. מודה. אולי זה כבר לא זה. אולי. אולי עדיף  ש... אולי.

תחושת הניקיון הפנימי. זמן שנוצל עד תום. טוב לי. נקי.

בכל פעם שאני מתנתקת אני מתגעגעת. בכל פעם שאני מתגעגעת . ממש מתגעגעת.. אני חוזרת. בכל פעם שאני חוזרת אני לא מצליחה להבין איך עזבתי.

הימים אינם אותם ימים. אני אינני אותה אני. תלס היה כל כך קורקטי. 'הכל מים'. ועדיין. תחושת הריחוף. עוצמות הנפש. חוסר החוסר. המלאות. וואו. בלי שטויות. נקי. כל כך נקי.

 

 

 

וטוב לי.

טורפת על​(אחרת) - מכירה את תחושת ה"זה לא אני" או "זה בדיוק אני, איך זה שאני לא ככה כל הזמן". בפועל, כנראה שהאנשים המעניינים ביותר הם הכל מהכל, בו זמנית, סותרים את עצמם. לפעמים ככה, ולפעמים ככה. לומדים לאהוב את הסתירות;)
לפני 4 שנים
שלמות וכוח​(שולטת) - בדיוק יקרה, תכלס כבר ניסח את זה כל כך יפה 💙
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י