האויב הגדול ביותר שלנו זה השגרה
היא אמרה לי שהיר קנתה לי משהו במיוחד
לקבל מתנות זה תמיד נחמד, למה לא?
היא חונה, נשיקה חטופה כי "לא נעים לה שרואים אותנו ברחוב"
התחלנו לצאת לפני שבועיים - הפתיעה אותי שהיא אף פעם לא "התנסתה". אפילו זין היא לא מצצה. רק מסיונרית משעממת.
עולה אליי לדירה, ספנק ראשון בחדר מדרגות. היא נאנקת ומתחילה לרוץ למעלה.
הדלת פתוחה והיא נכנסת בזריזות. כשאני מגיע היא כבר על ארבע בסלון.
גוף שמן, גוף של אישה, גוף שצריך מגע. גב מקומר ותחת למעלה היא מנסה להשיג תשומת לב.
יושב על הספה, היא זוחלת אליי ושמה את הראש על הברכיים שלי. תזיין אותי היא לוחשת לי במתיקות.
אני מוציא את המחסום עיניים ומלביש עליה. היא לא מבינה. "אתה לא רוצה לשכב?" היא שואלת.
אני חוזר עם הגאג שהיא שונאת. היא הכירה אותו פעם וכבר היא לא אוהבת את זה. היא רוצה להתבטא. היא רוצה לספר לי משהו.
אני מוציא לנו בקבוק יין אדום. נותן לה להריח. יש לה חוש ריח טוב, היא מנסה להגניב חיוך מבעד לגאג.
שותה כוס ראשונה - היא נחה עם הראש עליי. מוזג לנו עוד כוס ושולח יד לכוס הרטוב שלה. אני יכול להריח אותו עד לכאן מבעד לגינס שלה.
משהו קשה מפריע לי - החור שלה עמוס. היא נאנחת. אני מבין
באמת מתנה מדהימה
אני כמו ההתמסרות של אישה - תעשה הכל בשביל לשמח אותי
לפני שבועיים רק המחשבה על אנאלי הרתיע אותה. ועכשיו היא נסעה שעה וחצי עם פלאג עמוק בפנים רק בשביל לשמח אותי.
אני לוחש לה שהיא מדהימה... היא גומרת
השגרה הופכת את האמיצים שבלוחמים והמרגשות שבמאהבות לחסרי תוחלת
