צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פשוט אישי

ובשבילו את מתאמנת מרוכזת
מוכרת שואו מן הדברים הכי כמוסים
כי את ליצן את בולעת אש נועזת
אשה מגומי שנולדה לקרקסים
והם לוקחים את כל הטריקים שהמצאת
ואין שום רשת שתציל מי שמעז
גם את יודעת מה מחיר הפירואט
שאת עושה שם, שמה למעלה בטרפז.
לפני 11 שנים. 6 בינואר 2013 בשעה 13:39

איך את יכולה לחנך לשיוויון ערך האדם ולהגדיר את עצמך כנשלטת? את השאלה הזאת שאלה הרכזת שלי.

ואני ניסיתי ניסיונות כושלים להסביר לה שזה מעין משחק, משחק אמיתי מאוד, ובמשחק הזה אני גם שווה לאדוני וגם מתחתיו באותה העת. 

ואולי, גם לי זה לא מובן, ובכלל הגבול הזה, הדק מאוד בין המשחק למציאות, בין הנאה לפגיעה.

"כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?"

תמיד היה קיים בי הפחד הזה, מה יקרה אם אני אגיד לא. האם זה באמת יפסיק? ואם לא, זה נחשב לאונס? ואם זה נחשב לאונס ולמרות שהנפש התנגדה, הגוף בגד בי ונהנה, זה עדיין אונס?

ומתי בכלל המשחק עלול להפוך למציאות מחרידה? אביתר בנאי בשיר אקדח מביע את זה בצורה צורמת. ממשחק, מהנאה זה הפך לרצח. מתי ההנאה מכאב והחזרה אליו הופכת לתסמונת האישה המוכה.

המשחק הזה, המציאות הזאת, מפחידה, מסוכנת.

ואולי אני בכלל צבועה, אני שווה לך? אני יכולה לחנך לשיוויון? הכיצד?

צל מנחה​(שולט) - הראש בעננים רגליים על האדמה..

:)
לפני 11 שנים
MASTER BATION - כן. זה אונס. ברגע שאת אומרת לא או שאת אומרת מילת ביטחון וזה לא נפסק באותה שניה - זה אונס. נשלטת חייבת ביטחון מוחלט שכשהיא תרצה - זה יפסק. ולא חשובה הסיבה.
לפני 11 שנים
חוקרת נשלטת​(נשלטת) - קשה לי להגדיר את זה כאונס. הגוף בגד בנפש. הגוף התענג, למרות שכל מה שרציתי זה לברוח. אז האם זה באמת אונס? לא יודעת
לפני 11 שנים
פסיכו לוג​(שולט) - זה אונס יקירה.
לפני 11 שנים
'פוסידון'​(שולט){מוניק} - אין פה עניין של שווה יותר או פחות. את אמורה להשלים את השולט שלך.
לפני 11 שנים
מלכתא - חשוב לזכור תמיד, שאת גם בנאדם ולא רק נשלטת.
יש לך את הזכות לומר "לא", וזה בד"כ יבוא לידי ביטוי במילת ביטחון.
לפני 11 שנים
גבר - אני מקבל את התחושה שבפנים (מעבר לזה שבוער לך :), ברור לך שמה שאת מרגישה, לא נוגד את ערך השוויון בין בני האדם אבל קשה לך לתרגם למלים, למה. אני חושב שזו שאלה שלא מעט אנשים כאן, מתלבטים בה.

אני אתן לך את דעתי הצנועה בעניין.

ערך השויון בין בני אדם לא מתקיים בכך ש ב פ ו ע ל כולם צריכים להיות שווים. הוא מתקיים בתוך זכות הבחירה שלך אם להיות שווה או לא ואם החלטת שלא, אז בתוך זכות הבחירה שלך לבחור באיזה מסגרת ומרחב הלא הזה יתקיים - כלומר, מול מי ובמה יתבטא אי השיויון.
לא פחות חשוב, הוא גם מתקיים בכך שתמיד שמורה לך הזכות הבסיסית לבטל את אי השיויון, בכל רגע.

אם אני אנסה לתרגם את זה לבדסמ הרי שהבדסמ כמו שאני רואה אותו הוא כזה ש:

יש לך את הזכות לבחור להכנס למערכת בדסמית עם מי שאת בוחרת והזכות לבחור לצאת ממנה בכל רגע.

אבל, בתוך המערכת הזו, אין לך זכויות, יכולת בחירה או השפעה. כל הזכויות שם, שלי.

(זה גם ההבדל בין מימוש פנטזיית אונס ל- אונס אמיתי ובין משהו שיכול להיות חוויה מרתקת ומגשימה לעומת - זוועה.
הזכות הזו שלך להחליט להכנס לזה והזכות שלך להפסיק את זה בכל רגע נתון. אבל כל עוד לא בחרת להפסיק, אין לך שליטה על מה שיקרה)
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י