Touché

The-Who​(שולט) - משהו בסגנון של "תחליפי מנעול ותעדכני את בעל הבית"? (במידה וזה לא הוא, כמובן, אחרת באמת כדאי שתעברי דירה.)

Anastasia Steele - אבל זו לא הבעיה!!! המנעול בסדר גמור, ואין לו מפתח, אני די משוכנעת ששותפי המשת"פ-יתר-על-המידה הכניס אותו...
אפשר אולי במקום זה להעביר את השותף דירה? :)

The-Who​(שולט) - ראשית, זו תמיד אופציה. אני בטוח שהוא ישמח מאד לעבור אם תתחילי לגנוח בקולי קולות כל לילה או להסתובב בביגוד מינימלי כשהוא מביא חברות הביתה; הן פשוט ישנאו אותך ואז ישנאו אותו, מה שיוביל לכך שהוא ישנא אותך - והרי לך שותף חדש. תתחדשי.
שנית, למה לא לצרוח את נשמתך עליו? מבטיח לך שאחרי שטיפה הגונה הוא לא יעיז להכניס נמלה הביתה בלי אישור מפורש ממך בשלושה העתקים.

Anastasia Steele - ישנן כמה פרצות במערך ההגנה שלך:
1. הוא לא מביא חברות הביתה (לא הוא לא הומו, הוא הביא אחת, לפני המון זמן, אז אני יודעת).
2. חשבתי ללכת בביגוד מינימלי. כשהיה פה קיץ זה גם לא היה כזה רחוק מהמציאות. עכשיו חורף ולא בא לי על דלקת ריאות. חוצמזה, זקפה זה לא משהו שהייתי רוצה לראות במקרה שלו.
3. מצחיק שאמרת "שלושה העתקים" - בריב הרציני היחיד שהיה לנו, זה בדיוק מה שהוא אמר שהוא יעשה כדי להשביע את רצוני ("בשלושה העתקים כמו שאת אוהבת"). הבעיה הפעם היא שהוא מכחיש שיש לו מושג אם היה כאן מישהו. הוא טוען שהוא היה עסוק מדי בעבודות שלו (מה שקשה להפריך, כי הוא נוטה להסתגר שם לפרקי זמן בלתי מוגבלים לעתים).
Any other ideas?

The-Who​(שולט) - אענה על הכל בהתאמה:
1. לכל אחד יש את נקודות התורפה שלו. בטוח יש משהו שמאד יתסכל/יעצבן אותו אם תעשי זאת. ובכן, זה הזמן לנגן על כמה מיתרים שכאלה.
2. תזכירי לי להזכיר לך להזמין אותי לכוס תה ועוגה בקיץ. רק בקיץ.
3. בהנחה שהוא היה כה עסוק, אז מי הכניס אותו הביתה? אתם גרים ברחוב השלום פינת האחווה ולא ידעתי זאת? אפילו את "רחוב הנשמות הטהורות" שינו ל"דרך כל בשר", אז הגיע הזמן שתנעלו את הדלת גם כשאתם בבית, אחרת פשוט תשאירי לו פעם אחת ראש של סוס (או סתם עכבר מת על המיטה) ואני מבטיח לך שמאז הוא ינעל את הדלת עם סוגר ובריח.

Anastasia Steele - 1. אני בעד שלום-בית באופן כללי, ובלי להיות סטיגמטית הוא מרוקאי, ואני לא. מצד שני, אני נמנית על אלה שכשהתעצבנו מספיק הקימו קרמטוריום, אז... נראה לי שצפויה פה מלחמת עולם III.
2. note 2 self: רשמתי לפניי.
3. אם זכרוני אינו מטעני, הוא קיבוצניק במקור, אז אתה מבין מה זה אומר. אני תמיד נועלת, והוא תמיד דורש שישאר פתוח כשהוא בבית. חוצמזה, יש לנו כאן שני כלבים אימתניים שמסתובבים חופשיים בחצר, אני מסופקת אם מישהו זר יכנס לכאן על דעת עצמו, ואם כן - מגיע לו. ודבר אחרון - מאסטר ספלינטר ועכבר הכפר היו אורחי קבע בבית, גם כאן מוטל צל כבד של ספק אם זה מה שיזיז לו...

The-Who​(שולט) - 1. החוכמה היא למצוא את הדבר שיגרום לו להבין מהר, שאם הוא יתעצבן זה רק יעלה לו יותר. אין צורך במחנות השמדה בשביל זה, אפילו לא ריכוז.
2. תודה. לטיפולך אודה.
3. אז אותו אורח מסתורי עבר את שני הכלבים האימתניים? את צריכה ללמד אותם לתקוף אותו ואז אולי באמת לא תצטרכי לנעול אף פעם...

Anastasia Steele - 1. איים און איט. אייל גיב איט א גו.
2. אני אודיע למזקירה שלי שתתאם עם המזקירה שלך. עד אז, אנא הזדיין בסבלנות.
3. הכלב שלי, כמוני, לא היה פה בסופ"ש. אז זה היה רק הוא והכלבה שלו. היא כנראה ספגה את אוירת השאננות ממנו. אין מי שיעמוד על המשמר. ככה זה כשמשאירים את העבודה לחובבנים. מסתבר שיש דברים שאינם משתנים לעולם - האחריות אינה ניתנת לחלוקה & סטאף...

The-Who​(שולט) - 1. בהצלחה. אני רק אסייג את דבריי ואגיד שאת צריכה לבחור את המלחמות שלך בקפידה, אך אם מלחמת מצווה, אז תני את כל מה שיש לך ועד הסוף.
2. לצערי, אין לי מזקירה, לכן אני נוהג לזיין בסבלנות ולא להזדיין בסבלנות. עמך הסליחה.
3. אם כך, אז להבא תנעלי את החדר. אז אולי יחדרו למבצר, אך לפחות שלא יכנסו למגדל השן.

Anastasia Steele - אגוז קשה לפיצוח

The-Who​(שולט) - אנו עדיין מדברים עליו, נכון? :-)

Anastasia Steele - עליך
אבל זו מחמאה :-)

The-Who​(שולט) - תודה, אני מניח. כדאי שאוסיף זאת לרשימת המחמאות היחודיות שקיבלתי עד היום. :-)