בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Touché

חיי הסטודנטיאליים, בלי התחכמויות מיותרות...
לפני חודש. 3 באוק׳ 2021, 0:22

שהיום היה אמור להיות היום האחרון של האוקטוברפסט...

 

אז לכבודם, ובתקווה לימים יפים יותר בשנה הבאה

לפני חודשיים. 7 בספט׳ 2021, 2:16

שלושה שבועות. חופשה אמרנו?

למה להגיע לחופשה ברוגע והנאה אם אפשר לסבול מהרגולציות המשתנות חדשות לבקרים בארץ לחוזרים מחו"ל (לא שאני חוזרת, חלילה. סתם חיפשנו אופציה לחופשה נוחה עם ים קרוב ואוכל טוב וקצת שקט סופסוף). אז הקדמנו את הטיסה כדי להתחמק מבידוד, ליום אחרי מבחן שהיה לי. מה שכמובן אילץ אותי להתעסק באריזות בלתי נגמרות וחשיבה קפדנית על למה אנחנו באמת זקוקים במקום לחרוש לפני המבחן. שקט ביקשתי? להלן דברים שלא התגעגעתי אליהם בארץ וחזרו על עצמם בכל פעם בה מצאתי עצמי יושבת בחוף הים בת"א, רק כי נפלתי למלכודת העברית במקום לענות בגרמנית:

לא נשמה, לא באתי לפה כדי "לשים עין על הדברים" שלך. מבחינתי שישדדו אותך פה לאור יום, אני לגמרי בסדר עם זה. לא כפרה, את לא יכולה להתיישב פה לידי, כלומר עליי, על הראש שלי. אני גם לא יודעת של מי הכיסא הזה. גם לא הגעתי לפה כדי לפתח איתך שיחה. בכלל, למה לעזאזל את/ה פונים אליי. זה נראה כאילו אני מעוניינת לדבר עם מי מכם?!?!?!?!

נמשיך לעוד דברים שלא התגעגעתי אליהם – כמעט להיגרר לקטטה, אחרי שהאיום שלי על זקנה אחת לשמור ממני מרחק בתור לא עבד. צרחתי את נשמתי (באמת לא נעים, יכלה להיות אמא שלי מבחינת הגיל), אבל למרבה הצער היא לא עמדה בתור כשחילקו את השכל. מה לעשות.

נקנח בעוד דברים שלא התגעגעתי אליהם – אמא בהמה שמגנה על הילדה המושתנת שלה שלוקחת את הכסא בים עליו שילמתי. ברור שהקמתי את הילדה, לאמא לא באמת התייחסתי, גם אחרי שפתחה את הג'ורה שלה, גם על בעלי התייר שהינו באופן כללי מנומס מדי מכדי להקים ילדה בת עשר בצעקות. מזל שיש לו אותי.

כמו שאתם מבינים, כבר אחרי עשרה ימים הצטערתי שהזמנו את הטיסות במרחק רב מדי האחת מהשנייה.

על כל פנים, אחרי חזרה והתרעננות בבית שלא נמשכה יותר מיומיים המשכנו לחתונה בריביירה הצרפתית (יהודית, ברור יהודית). באופן כללי, מסקנותיי הן שצרפתים מעריכים את החופש שלהם יותר מכל דבר. עבודה זה פחות הקטע שלהם, וגם לתת לך שירות זה פחות, הרבה פחות.

מפה לשם, ערב ראשון מינגלינג ובערב הבא החתונה. מיקום החתונה לא צויין במפורש, רק הקואורדינטות והשעה ואיסור מפורש לאחר (אנחנו ידענו למה). המבטים ההמומים של שאר האורחים לא איחרו להגיע כשחלפו על פניה של היאכטה של אברמוביץ' שעגנה ראשונה בנמל (מן הסתם מדובר ברציף נפרד) אל עבר ספינת קיטור מגניבה בהרבה מ-1921 עליה החתונה התקיימה ובה נפגשו גם צ'רצ'יל וטרומן לדון בועידת יאלטה. הופתענו לגלות שב-18:00 הספינה עזבה את הרציף ובשלוש וחצי לפנות בוקר בדיוק חזרה לעגון, אחרי שיט עד לקאן ובחזרה. חופה מסורתית זה מגניב כשזה בקונטקסט הנכון, ומה יותר נכון מלב ים ותחת כיפת השמיים? לתכנן חתונה בשלט רחוק זה קשה מניסיון, ואין ספק שפה הושקעה מחשבה רבה, כולל זה שהכלה הגיעה לספינה בסירה נפרדת. הופתעתי לגלות שלמרות שמדי פעם בעת הפיזוז חשו המפזזים שהם מתנודדים עם הגלים מצד לצד, לא נרשמו הקאות.

קאט לערב ראש השנה חזרה בבית. מי אתם נהגי פורשה מלוקקים (ראיתי את בן הבליעל) שחושבים שאפשר לחנות בחניית בניין שאתם אפילו לא גרים בו באלכסון רק כי יש לכם פורשה?

מסקנה מהמפגש המעניין הזה – לא ניתן להעמיד את מגבי הפורשה, אז נאלצתי להשאיר סימן אזהרה אחר שהיה בהישג יד – חיתול שעכשיו מחזיק המגב. בעלי האירופאי המנומס זע באי נוחות, אך הסברתי לו שעל הנהג להודות לי למעשה שהייתי אקסטרא נחמדה והחיתול היה חדש (סתם כי לא היה לי משומש באותו הרגע). משהו אומר לי שלכאן הוא כבר לא יחזור :)

שתהיה שנה טובה, בריאה ולא מבודדת,

כוסאומו ההגהה, אין לי עצבים עכשיו,

והנה משהו בשביל האווירה

לפני 8 חודשים. 22 במרץ 2021, 22:14

הרבה לפני שפרצה וגם שככה הסערה של דריגס, זה כבר היה כתוב כאן.

 

מה אומר ומה אספר, מתברר כי "ארז" זה שם עם נטיה להיות המיץ של הזבל...

 

 

 

 

 

* קוראים לך ארז ונפגעת? שק לי.

לפני 10 חודשים. 22 בינו׳ 2021, 23:03

העבר רודף אחריכם?

דווקא כשהחלטתי להיות כזו טובה, מחקתי מהטלפון מספרים שאין לי צורך בהם יותר.

כבר לפני שנתיים הורדתי את האפליקציה של סיגנל, כי ידיד גיי שהכרתי בלימודים אמר שהוא לא משתמש בוואטסאפ יותר. והוא היה איש הקשר היחיד שלי שם.

כבר מלא זמן לא דיברנו. ואז לפני קצת יותר משבוע קיבלתי לשם הודעה. אני אפילו לא מקבלת התראות על זה, כי גם ככה אני יודעת שאני כמעט ולא משתמשת בה. הייתי בטוחה שזה ממנו, וכבר היו לי רגשות אשם על זה שלא יצרתי קשר המון זמן כדי לשאול אותו מה נשמע ואיך הולך הפרקטיקום במשרד עורכי הדין.

אבל זה לא. היה. ממנו.

אחד המספרים שמחקתי מצא אותי, אפילו שמספר הטלפון שלי השתנה.

זה מישהו שגם טס במיוחד לראות אותי, במסווה של נסיעת עבודה, כשרק עברתי לחו"ל.

ואותו אחד שהגורל זימן בדיוק באותו ערב כשהייתי בביקור בארץ עם בן הזוג וחגגנו לו יום הולדת בבר האהוב עלי (שהכרתי לאותו אחד הרבה לפני) לאותו הבר, ובאמת שהתנהגתי למופת, למרות שהוא ניסה כמה מהלכים כדי לחבל בזה.

אז אני שואלת, למה???

Haven't the Jewish people suffered enough???

לפני 10 חודשים. 11 בינו׳ 2021, 22:38

I've lost a lot in life.

It's mostly the "who" and not the "what".

I've also gained almost everything I care for in life, or I'm on the way to getting it.

But every now and then, a new struggle comes around, making sure I'm not too bored.

And I can't help but think we're only sent challenges we're strong enough to deal with.

לפני 11 חודשים. 1 בדצמ׳ 2020, 12:20

וכל מה שמתנגן לי בראש זה

לפני שנה. 22 בספט׳ 2020, 23:09

בואו של הסתיו

וקולו של סינטרה

 

לפני שנה. 20 בספט׳ 2020, 21:59

ועוד אחד, כי זה הדבר היחיד שמשמח אותי עכשיו

לפני שנה. 19 בספט׳ 2020, 17:34

השנה לא עצובה במיוחד :)

רק בריאות!

לפני שנה. 30 באוג׳ 2020, 0:40

מי האידיוט שתרגם את זה ל"כי הוא בחור כארז"??

 

וואללה לא.

 

ארז, אתה החלאה הכי גדולה שיצא לי להכיר.