וגם לעולם לא אסלח.
לא סולחת לך על שלקחת ממני את החבר הכי טוב שהיה לי אי פעם, בזמן שהכי הייתי זקוקה לחבר. גם לא סולחת על איך שניצלת את הסיטואציה הקשה שהייתי בה כדי לעשות לי את זה. לא הייתי מספיק חזקה אז כדי לקום וללכת.
ולא סולחת לעצמי, שחשבתי ולו לשניה שאתה יותר חשוב ממנו.
אתה לא. לא היית ולא תהיה.
ומהכלב שלי אני מבקשת סליחה, במיוחד היום. אין כמעט יום שעובר בלי שאחשוב גם עליך, על אם חם לך מספיק אצל הבעלים החדשים שלך, על אם הוא מתייחס אליך טוב, לוקח אותך לשוט בקייאקים, מאכיל אותך באוכל הכי יקר ואיכותי, משחק ומלטף אותך, מתעצבן על השטויות שאתה עושה אבל אוהב אותך מכל הלב ועד השמיים, מעריך עד כמה אתה חכם ורגיש. היית גור כל כך חמוד, והיה לי כל כך כיף לגדל אותך ארבע וחצי שנים. תמכת בי בתקופה הכי בודדה בחיי, גם אם הערמת אינסוף קשיים. ישנת איתי בלילות שהייתי חולה, או סתם מדוכאת והתכרבלנו במיטה, אפילו שאתה כזה עצום. רק בגלל הרגליים שלך היית תמיד הכפית הקטנה. מה לא עשיתי בשבילך. ישבתי עליך, מחזיקה את הרגל מקיזת הדם שחתכת באשמתי, באשמת זכוכיות שהערים שותפי בחצר ולא פיניתי בזמן, תוך שהוטרינר החבר ואני עושים בך ניתוח שדה בקושי עם טשטוש בבית שלו, ואני מוצאת את עצמי מנקה את חדר המדרגות שלו מכל הדם מול עיניים בוהות של דיירים שעברו שם. ואח"כ את המרפסת בבית שלנו, שעשית בה מרחץ דמים וכמעט התעלפתי כשגיליתי את זה. כלב ללא חת. כמה נסיעות עשינו תמיד יחדיו בכל סופ"ש כל הדרך הביתה, בין אם רצים לרכבת עם מזוודה ומחסום בשבילך ובין אם באוטו שהיה לי אח"כ. לא יכולתי לבקש לי בן לוויה טוב ונאמן יותר. מעולם לא הייתי צריכה לדאוג שתברח או תיעלם, היה בינינו אמון מלא. לא היית משאיר אותי דקה לבד. צל שלי. אפילו למילואים כבר חשבתי איך להביא אותך ולבנות מלונה בכניסה לבסיס. בין כה את הלוק והגזע הנכון כבר היה לך. איך הסתדרת תמיד עם כל הכלבים, הזקנים והצעירים, תמיד יודע להיות עדין עם מי שצריך, אבל בו בזמן גם לא מודע לגודלך. איך היית חכם מדי, ועקבת אחריי לאוניברסיטה כשרק עברנו בית. הייתי חוזרת הביתה ואיזה שכן מהבית ליד היה אומר לי שהחזיר אותך הבית כי התהלכת ברחוב ורדפת אחרי אישה וילד. איך תפסתי אותך עושה את זה בפעם הראשונה עם הכלבה השכנה זמן קצר מאוד אחרי שבכלל עברת סירוס. מי היה מאמין. איך לימדת את הכלבה המבוגרת של השותף את תעלוליך, חפרת שוחה בגדר וגם היא יצאה בעקבותיך לעל האש שעשינו כמה בתים משם. השותף כמעט התעלף ורצה להרוג אותי, על "ההשפעה הרעה של הכלב שלך על הכלבה שלי". ידעת לזהות עוד כשהיית קטן מי האנשים השליליים, ואני מצטערת שלא בכל המקרים הקשבתי לך. בזכותך אפילו עברתי לעיר אחרת, לבית קרקע, כדי שיהיה לך הכל. הייתי מוכנה לגור איתך גם בפארק. אפילו את המסמכים למעבר לארץ אחרת כבר הכנתי עבורך, עשינו את כל הבדיקות. כל חיי ייחלתי לכלב כמוך, וכשכבר מצאתי אותך, כופפו אותי כשהייתי בתחתית ועשו את חיי לגיהנום, עד שגם אני נשברתי, והאל יודע כמה חזקה אני. עקרו לי את הלב. לא אשכח את הלילה הארור ההוא.
לעולם לא עוד.
סליחה.
והתואר הזה הוא גם בשבילך.
