לונה בכלוב הגדול

מוזר איך קולם של יקירנו משפיע עלינו, ומדהים איך הקול שלנו מסגיר אותנו, באוזני אוהבנו.

איך לפעמים מספיק משפט אחד אפילו בטלפון.
זה הרי לא מה שנאמר כמו איך שנאמר.

רגשות ומצבים שהכי קל לזהות לפי הקול:
עצב
כעס
חרמנות

לחרמנות קול מיוחד.
עוצמת הצליל פוחתת בדציבלים
גובהו יורד נמוך,
גון הקול גולש לכיוון האינדיגו
והאינטונציה מתחדדת.
בין לבין אפשר לשמוע את הריר שמתחיל להצטבר בפה,
הבהירות מתגברת
ואז התוכן משתלב עם הקול. 

הקול הזה מספיק בשביל להרטיב לי את התחתונים לגמרי.
איזור ארוגני אדיר נחבא לי בין האפרכסת למוח, עובר דרך תעלת האוזן, השבלול ועצב השמיעה.
איך מתערבבים לנו החושים וקול נהיה מתוק, מלטף, מחבק, ממלא?

לדעתי זה מדהים.