פתאום אני חוזרת לפה וקוראת את עצמי של אז, וחשה מעט מבוכה, כמעט לא מאמינה שזאת אני, וכך חלפו להן משהו כמו חמש שנים מאז שיצאתי מהכלוב (לא שהייתי בו המון זמן לפני כן). חמש שנים שהן בערך מיליון, בשנות כלבה ;)
קרו המון דברים מאז. החלפתי מקום עבודה, הפכתי לאמא, איבדתי אח ועוד ועוד.
כמובן שכמה דברים אינהרנטיים לא השתנו כהוא זה, כולל חוסר ההצלחה בביסוס זוגיות מיטיבה, המשך מערכת יחסים לא מיטיבה עם אוכל ועוד ועוד גם פה.
בחודשים האחרונים מנסה לחזור לעצמי, למיניות שלי, לחופש שלי, להבין יותר מה אני רוצה וצריכה.
מצאתי את עצמי באתר הכרויות גנרי, וכמובן, שוב ושוב הגברים שנמשכתי אליהם והם אלי התגלו ככאלה שמקומם ממש פה.
ועל זה נאמר: התגעגעתי אז באתי.
אבל ההגדרות.. פתאום לא ברורות לי בכלל.
מזמן לא הייתי על ארבע עם התחת מצביע אל על והלשון בין אצבעות רגליו של אדון זה או אחר, ופתאם... אני עוצמת את העיניים ואלה כפות הרגליים שלי שם! מלוקקות ונדחפות לפיו ונמרחות על פרצופו של גבר יפה עיניים ומושפל מבט. או שאני זאת העומדת מעל גופו הערום של של צעיר נעים מראה השוכב פרקדן על הרצפה הקרה (אולי גפיו קשורות?) וכולו נרגש והזין שלו מתקשה כשאני שוטפת אותו בזרם החמים של השתן שלי, אחרי ציפיה ארוכה מצדו.
מי אני?
מה אני?
ל. שלכם